Page 139 - 1901-MOZESON-NIV-SFATAIM.1901-MOPZESON-NIV-SFATAIM.1A
P. 139

‫ניב שפתים ‪ y‬קבלת רבינו האריז"ל‪ -‬דרכי ההשתלשלות קיא‬

            ‫וכנגדן ישנם ארבעה שמות הויה שהינם שונים ומחולפים כפי מילוייהםקה והינם‪:‬‬

               ‫הויה במילוי "יודין"‪ -‬יוד קי ויו קי העולה גימטריא ע"בקו‪ ,‬והינם כנגד הטעמיםקזקח‪.‬‬

                                                  ‫‪z‬‬

‫האמיתית של מה שהינו יכול להגיע אליה כפי שורש נשמתו‪ .‬ולכן‪ ,‬אף אם מדברים במדרגות והשגות גבוהות‪ ,‬מכל‬
‫מקום אין לחשוב שזה לא שייך אלינו כלל‪ ,‬אלא יש להוציא מכל דבר איזה בחינה ושייכות אליבא דנפשו של האדם‬
‫כל אחד כפי מדרגתו וענינו‪ .‬וברגע שנעשה האדם "מרכבה" שהינה בחינת "ג"ר הפרטי" בעבודת ה' יתברך‪ ,‬אזי זהו‬
‫כבר דבר גדול ונעלה מאוד מאוד‪ ,‬ואינו דומה כלל מי שנשאר בבחינת ו"ק הפרטי של מדרגתו שהינה חיצוניות בלבד‪,‬‬
‫למי שנכנס לפני ולפנים של מדרגתו‪ ,‬שזוכה להגיע על כל פנים‪ ,‬לדבקות פנימית כפי בחינתו ושורש נשמתו והשגתו‪.‬‬
‫ולכן בכל עת יש לעסוק "במדרגות" אלו כמו שיבואר בס"ד לקמן‪ ,‬ולחשוב בשמות הקודש ולהרגישם על דרך העבודה‪.‬‬
‫ויהיה האדם "כעין שלהבת" העולה מעלה מעלה ושוב יורדת‪ ,‬כך "יעלה" מעולם לעולם בכח ד' המדריגות לקמן‪ ,‬עד‬

             ‫הגעה למדרגת הביטול בעצם‪ ,‬שבה אין שום מציאות כלל‪ ,‬אלא רק בחינת "האני" של יחיד חי העולם‪.‬‬
‫קה‪ .‬בדרך העבודה הנקראת "אליבא דנפשיה"‪ -‬עומק עניין מילוי השמות הינם גילוי הפנימיות שבהם‪ .‬ר"ל שהמילוי‬
‫מגלה מהי פנימיות האור‪ ,‬וסוג האור המרומז בשם זה‪ .‬כי ענין המילוי הינה התגלות אור ה' יתברך בעולם‪ ,‬וכל עולם‬

                                                          ‫ומדרגה לפי ענינו‪ ,‬כפי מדרגת שם "המילוי" המתגלה בו‪.‬‬
           ‫קו‪ .‬בדרך העבודה הנקראת "אליבא דנפשיה"‪ -‬שם ע"ב הינו כנגד ספירת החכמה‪ ,‬וכנגד עולם האצילות‪.‬‬
‫אליבא דנפשינו‪ ,‬מדרגת שם הוי"ה במילוי ע"ב הינה "ביטול במציאות"‪ .‬ר"ל שבמדרגה זו הנברא בטל לגמרי לבורא‬
‫יתברך‪ ,‬ומבין במוחין וגם מרגיש ב"הרגשת מידותיו"‪ ,‬אך הכל אלוקות‪ ,‬והוא מתבטל אליו יתברך לגמרי )‪äìéîá æîøðë‬‬

                                                              ‫"‪.(éîöò çë íåù åì ïéà ùéâøî íãàäù ,äî çë -"äîëç‬‬
‫במדרגה זו הנברא מרגיש "עונג אלוקי" בכל עת‪ ,‬וכל עבודתו הינה רק לעשות נחת רוח לבורא יתברך‪ ,‬ללא שום הרגשת‬
‫ישות‪ ,‬וממילא אינו צריך "להלחם" בכל עם "תחושת הישות" אשר בקרבו ולהתייגע על כך‪ ,‬וזאת כי שופע עליו האור‬

      ‫האלוקי‪ ,‬בו הוא לא מרגיש את ישותו כלל‪ ,‬אלא כולו בטל במציאות‪ ,‬באופן שכל עבודתו הינה במנוחה ועונג‪.‬‬
‫ולכן דע ששם ע"ב הינו כולו הוי"ה במילוי יודין‪ ,‬המורה על התכללות היו"ד התחתון שהינו הנברא‪ ,‬ביו"ד העליון‬

                                              ‫המרמז על הבורא יתברך‪ ,‬באופן שיש רק אותו יתברך והכל נכלל בו‪.‬‬
‫ודע שהכח בנפש להרגיש את "תחושת הביטול" הינו הנקרא "חיה"‪ .‬כי הנפש רוח ונשמה הינם אורות פנימיים‪ ,‬ואילו‬
‫החיה וכל שכן היחידה הינם אורות מקיפים‪ ,‬ולכן במדרגת "החיה" אין "כלים" ובכך "מתבטלת" מציאו הנברא‪ ,‬ואז‬

                                                     ‫ממילא נגלת האמת האלוקית בכל עומקה "שאין עוד מלבדו"‪.‬‬
‫קז‪ .‬דעת רבותינו המפרשים‪ -‬הקשה הרב"ך )‪ (å"è úåà à"ô 'ä øòù íééç õò‬לרבו הרמ"ז‪ ,‬שיש מקום בדברי רבינו האריז"ל‬

                                          ‫שמונה את שם ע"ב‪ ,‬כתר וטעמים‪ ,‬ויש מקומות שמונה את חכמה כע"ב?‬
‫והשיב לו ג' תשובות‪ .‬האש"ל )‪ ,('à úåà ïé÷øôá‬כתב שבאמת כתר הינו ע"ב‪ ,‬או"א ס"ג‪ ,‬ישסו"ת מ"ה‪ ,‬זו"ן ב"ן‪ .‬אמנם‬
‫כל זה הינו כאשר יתוקן שם ב"ן בכל בחינותיו לגמרי‪ ,‬שאז הפרצופים אינם צריכים לקבל מזה שלמעלה מהם‪ .‬אבל‬
‫קודם התיקון הפרצופים נקראים על שם "המשפיע" להם‪ ,‬שפרצוף אבא המקבל מהכתר נקרא בשם אריך אנפין נקרא‬
‫שם ע"ב‪ .‬וישסו"ת הנקראים בינה בכללותם‪ ,‬ומקבלים מאו"א עלאין שהינם שם ס"ג‪ ,‬ועל כן נקראים ס"ג‪ .‬וזו"ן הגדולים‬

    ‫המקבלים מוחין מישסו"ת נקראים על שמם‪ -‬שם מ"ה‪ .‬ויעקב ורחל המקבלים מזו"ן‪ ,‬ונקראים על שמם‪ -‬שם ב"ן‪.‬‬
                        ‫קח‪ .‬בדרך העבודה הנקראת "אליבא דנפשיה"‪ -‬הטעמים הינם כנגד בחינת ספירת החכמה‪.‬‬

‫אליבא דנפשינו‪ ,‬הטעמים עניינם שמרגיש האדם טעם רוחני באלוקות‪ ,‬ולכן מי שבא למדרגת החכמה‪ ,‬שעניינה ביטול‬
‫לאלוקות‪ ,‬וראיה אלוקית‪ ,‬אזי מרגיש את "העונג" והטעם האלוקי על ידי הביטול‪ ,‬כי האור האלוקי שורה אל על דבר‬

                                                                                                    ‫הבטל מלפניו‪.‬‬
‫ביתר הרחבה‪ ,‬במדרגה זו האדם רואה אך כל המציאות הינה רק אור אלוקי‪ ,‬ומרגיש את המציאות הרוחנית האלוקית‬
‫כמו שהגוף מרגיש את המציאות הגשמית‪ ,‬ובכך מתעורר בקרבו תענוג וטעם ברוחניות‪ .‬כי הטעם ברוחניות הינו הרגשת‬
‫אור נעימות וחיות ו"גשמאק"‪ ,‬על ידי כך שמכיר האדם שהכל זה אור ה' יתברך‪ ,‬והינו המציאות היחידה‪ ,‬וממילא‬
 ‫מרגיש האדם ביטול במציאות מתוך הכרה שהכל מציאות אלוקית‪ ,‬ובזה מרגיש האדם אור וחיות וטעם רוחני נפלא‪.‬‬
   134   135   136   137   138   139   140   141   142   143   144