Page 144 - 1901-MOZESON-NIV-SFATAIM.1901-MOPZESON-NIV-SFATAIM.1A
P. 144

‫קבלת רבינו האריז"ל‪ -‬דרכי ההשתלשלות ‪ y‬ניב שפתים‬  ‫קטז‬

‫ראשית כל הנאצלים‪ ,‬אשר הינו נעלם מאיתנו‪ ,‬הרי הכתר דא"ק מחובר עם האין סוף‪ ,‬ואין לנו בו‬

                                                                             ‫שום השגה לזולתו‪.‬‬

‫גם האורות שיצאו מהעיניים דא"ק )‪ (â"ñã á"òã á"ò‬דא"ק עצמם‪ ,‬אין לנו ידיעה בהם ובעולמות שנעשו‬
‫מהםקכה‪ .‬אולם מאורות האזנים ולמטה‪ ,‬ניתן רשות לגלות לפרש מעט ענייניהם‪ ,‬כלשון חז"ל‪" :‬לשכך‬

                                         ‫את האוזן" קכו‪ ,‬שבאלו יש לנו קצת ידיעה בכללותקכזקכח‪.‬‬

                                                  ‫‪z‬‬

‫כדי הדבר נעשה כבר פשוט אצלו‪ .‬אולם אור שאינו "מכוסה מעט"‪ ,‬ואינו קנוי לגמרי‪ ,‬בזה צריך האדם "עמל וכלים"‪.‬‬
‫ר"ל על האדם להתייגע לקנותו‪ ,‬כדוגמת אורות אח"פ בערך אור "הקרקפתא"‪ ,‬שכליהם בערכו הינם מעט יותר בולטים‪,‬‬

                                                                                   ‫וממילא נדרשת עבודה לגלותם‪.‬‬
‫קכה‪ .‬ברם בעצמות האורות אין לנו הבנה והשגה‪ ,‬אך בעניין "הראיה והסתכלות אור העינים"‪ ,‬נתהוו הכלים‬

                                                                                                  ‫דעולמות אח"פ‪.‬‬
‫כמובא בשער ההקדמות )‪ (à"ò å"ì‬וז"ל‪" :‬וצריך להבין‪ ,‬מה ענין הראיה וההסתכלות הזה של עינים‪ .‬דע‪ ,‬כי ראיית העינים‬
‫המשיכה ממנה הסתכלות בנר"ן הנז'‪ ,‬ומחמת הסתכלותה בהם‪ ,‬נתהוו הכלים‪ .‬וזהו סוד וירא אלהים את האור כי טוב‬
‫ויבדל וכו'‪ ,‬כי הרוח והנשמה נקראו אור‪ ,‬והנפש נקרא את‪ ,‬כנודע כי הנפש היא מלכות‪ ,‬ונקראת את‪ .‬ונמצא‪ ,‬כי‬
‫בהסתכלות ראייתו יתברך באת האור‪ ,‬שהיא הנפש הנקראת את‪ ,‬והרוח והנשמה הנקראים אור‪ ,‬אז יצאו הכלים‪ ,‬שהם‬

                                                           ‫המבדילים‪ ,‬ועושים הבדלה וגבול ומדה באורות כנודע"‪.‬‬
‫וכן עיין עץ חיים )‪ (éåìä äéìãâ éáøì ùåøã à"ô 'ã øòù‬וז"ל‪" :‬דרוש שכתבתי מענין שרשי אצילות של עצמות וכלים‬
‫שנתהוו מאח"פ ועינים בסוד ראיה שמיעה ריחא דיבור‪ .‬זה מצאתי להר"ג הלוי וכו'‪ .‬ולפי שאין בראית עינים הבל היוצא‬
‫אלא הסתכלות לבד אינו נעשה אלא הכלים והסתכלות ההוא גדול מכל הג' הבלים הנ"ל כי הראיי' היא י' שמיעה ה'‬
‫ריחא ו' דיבור ה' הרי ד' אותיות הוי"ה שהם חבת"ם שהם נר"ן ]נ"א נרנ"ח[ הראייה היא חיה י' של השם הנקרא חכמה‬
‫כי חכמה עליונה מאירה דרך עינים אלא שאם היה יוצא הבל ממש דרך העינים לא היה אפשר למטה לקבלה‪ .‬לכן לא‬
‫נמשך ממנו אלא הסתכלות לבד והיה בו כח לעשות כלים לג' בחינת אלו‪ .‬י' דנשמה בהבל אזן‪ .‬י' דרוח בהבל חוטם‬
‫י' דנפש בהבל הפה וז"ס מרחוק ה' נראה לי ומשאר הבלים אם היה יוצא מהם הסתכלות לבד דרך מסך כמו העינים‬
‫לא היה כח בהם לעשות כלים‪ .‬וכ"ז הוא דין בין בבחי' התפשטות ההבל בין בהסתכלות הראות וראי' זו גימ' גבור"ה‬
‫ודבו"ר גימ' רי"ו עם ד' אותיות והסתכלות זה בא ומכה במקום שמתחברים ג' הבלים ביחד שהוא בחי' נפש וזהו וירא‬

    ‫אלהים את האו"ר כי האו"ר הוא בחי' הבל אזן וחוטם‪ .‬שהוא בחי' נשמה ורוח‪ .‬את הוא בחי' הפה שהוא נפש"‪.‬‬
‫קכו‪ .‬בדרך העבודה הנקראת "אליבא דנפשיה"‪ -‬לשון רבינו האריז"ל "לשכך את האוזן"‪ ,‬צריכה בירור‪ .‬דהיינו ידוע‬
‫שמעולם האצילות ואילך ישנו בחינת פרצוף‪ .‬ר"ל שבאצילות יש מציאות של ספירות וכלים‪ ,‬שהינם מיני התגליות‬
‫והנהגות שונות שאור האין סוף מתגלה בהם לנבראים‪ ,‬ולכן התאחדותם של כמה כלים להיות דבר אחד נקרא בשם‬
‫"פרצוף"‪ .‬אולם בא"ק אין לומר בו כלים‪ .‬כי א"ק הינו "היחוד הגבוהה ביותר"‪ ,‬שאינו מושג לנבראים‪ ,‬ואין בו כלים‬
‫והנהגות שיתגלו לנבראים‪ ,‬אלא עניינו הינו ענין נעלם דק וגובה‪ .‬וכיון שאין בא"ק כלים‪ ,‬ממילא בא"ק והעולמות‬
‫המתגלים ממנו )‪ ,(ô"çà úåîìåò ì"ø‬אין בה בחינת "פרצוף כלל"‪ ,‬שהינו חיבור של כמה מיני התגלויות‪ ,‬אלא הכל‬
‫מתגלה באופן שהינו אחד ממש‪ ,‬וזהו כמעט בלתי ניתן לתפיסה לנבראים‪ .‬ובזה יובן לשון רבינו האריז"ל "לשכך האוזן"‪.‬‬
‫ר"ל בכדי שתהיה לנו בכל זאת מעט אחיזה באורות א"ק‪ ,‬אנו מכנים כינויים אלו בא"ק‪ .‬אבל הינם רק בדמות של‬
‫"לשכך את האוזן"‪ ,‬משום שאינו כלים ופרצוף כמו בעולם האצילות‪ ,‬אלא הכל באיחוד גמור‪ ,‬וכל החילוקים שאנו‬

       ‫אומרים שיש בו‪ ,‬אינם אל ענינים דקים ונעלמים‪ ,‬שהינם שורש למה שיתגלה בבירור בעולמות שלמטה מא"ק‪.‬‬
‫קכז‪ .‬דעת רבותינו המפרשים‪ -‬בביאור רבני המערב )‪ ,(íðîà ä"ã‬הובאו דברי מהר"א אזולאי‪ ,‬שבעולם האצילות יש‬
‫שמות נוראים‪ ,‬שמספרים עין אזן וכדומה‪ .‬מה שאין כן בא"ק‪ ,‬וחלילה לחשוב שיש בחינת עין ואוזן‪ ,‬גם מהאצילות‬
‫ולמטה‪ .‬והעיר עליו מוהר"א ן' מוסא זי"ע‪ ,‬שבאצילות יש בחינת פרצוף ממש‪ ,‬ולא רק שמות‪ .‬וברור שחלילה אינם‬
‫גשמיים‪ ,‬אלא פרצופים הנעשים מאורות ונקראים בשמתו עין ואזן וכדומה‪ .‬ועיין במהר"א פינטו )‪ (íðîà ä"ã‬שהקשה‪,‬‬
   139   140   141   142   143   144   145   146   147   148   149