Page 146 - 1901-MOZESON-NIV-SFATAIM.1901-MOPZESON-NIV-SFATAIM.1A
P. 146
קבלת רבינו האריז"ל -דרכי ההשתלשלות yניב שפתים קיח
בסוד דיבורקלב.
אורות האזנים שהינם בחינת ס"ג דע"ב דס"ג הנ"לקלג ,יוצאים ומאירים לחוץקלד מאוזן ימין אור
מקיף שלהם ,ומאוזן שמאל אור פנימי שלהםקלהקלו ,וביציאתם לחוץ הינם "מתעבים מעט"קלז.
z
ב"ראש א"ק" ,מכל מקום הינה שורש למדרגת אמא -בינה שבאצילות.
ותבין שפנימיות מדרגת השמיעה הינה הבנת הדבר וידיעתו ,בלי לראותו .ר"ל להבין רק על ידי קבלת ידיעות ולידי
הגעה להתבוננות .ותבין שכמו השמיעה הינה הבנת הדבר ,אך לא בבהירות גמורה ,כך אור האין סוף היוצא מהאוזן,
הינו אור אלוקי המתגלה בבהירות נמוכה מעט ,ובכך יוצא בצורה מוסתרת ,וזה הגורם ,שנעשה מעט "מקום" למציאות
הנברא ,שהינו המקבל .כי כל זמן שבהירות מציאות הא"ס מוחלטת לגמרי ,אזי רואים "שאין עוד מלבדו" ,ואז אין
מקום למציאות הנברא ,כי יש רק אור אין סוף ,והכל בטל בו .אבל כאשר האור מוסתר מעט ואינו בבהירות גמורה,
אזי שייך לחוש שם לנברא יש איזושהי מציאות .מכל מקום אנו עוסקים ומדברים באוזן דא"ק ,שהינה מדרגת יחוד
עצמה ,ובודאי אין שם שום מציאות לנברא ,אל הכוונה הינה ששם נעשה "שורש" למציאות הנבראים ,שיהיו מציאות
לעצמם ,ויהיו מקבלים לתוכם את האור האלוקי.
קלב .עיין עץ חיים ).(à"ô 'ã øòù
קלג .עיין עץ חיים ).(à"ô 'ä øòù
קלד .דעת רבותינו המפרשים -תמה הרב יפה שעה זי"ע ) ,(ïëì ä"ãשהרי בכל מקום קודם ליציאת אור ,כמו אורות
מ"ה וב"ן ,שתחילה היה בהם צמצום ,פרסא ,עליית מ"ן וזווג .וכתב כתב רבינו האריז"ל ) ,(íéãå÷éðä øòùשבכל בחינת
הוצאת אורות חדשים ,קדם להם צמצום .וא"כ איך ביציאת אורות אח"פ לא קדם להם כל הנ"ל?
וכתב בשמן ששון ) ,(ïëì ä"ãשבאח"פ לא היה צמצום ,ולא פרסא ,שכן במקום גבוה כזה לא שייך כל זה .אמנם הרב
שפת אמת זי"ע ) (ïëì ä"ãכתב על שאלת הרב יפה שעה ,שגם באח"פ היה צמצום ,שהינו עליית המ"ן ,והביא ראיה
מלשון רבינו האריז"ל ) ,(ä"ô íéãå÷òä øòùשבא"ק היו כמה צמצום ,וכן במציאות לא מצינו צמצום רק עבור הוצאת
מ"ה וב"ן?.
אלא יש לומר ,שהכוונה על "הצמצום" באורות אח"פ .וכתב הבית לחם יהודה ) ,(øîàðå ä"ãשאורות מ"ה וב"ן,
מקומם למטה מהטיבור ,והיו צריכים לעלות ,לכן צריך בחינת צמצום .משא"כ אורות ע"ב ואח"פ ,בלאו הכי הינם
עומדים למעלה קרוב למקום מוצאם ,וממילא לא הוצרך צמצום .וכתב במקום אחר )íâ ä"ã á"ô 'ç øòù íééç õò
,(ïéáúשאורות מ"ה וב"ן הינם חדשים ,לכן היה צורך בזווג וצמצום .משא"כ באורות אח"פ שאינם חדשים ,וממילא
אין צורך בצמצום וזווג.
קלה .דעת רבותינו המפרשים -הקשה הרב יפה שעה ) ,(æ"é úåà æ"îøä áúë ïëå äæá ä"ãשמקיף ופנימי שייך רק בערך
הכלי .ר"ל שמקצת אור תוך הכלי נקרא בשם "אור פנימי" ,ומקצתו חוץ לכלי נקרא בשם "אור מקיף" .אבל הכא
שניהם חוצבו מאור פנימי דא"ק ,וכל שכן שבאורות האוזן לא היה כלי כלל ,מאי איכא למימר פנימי ומקיף?
ותירץ ,שלשון רבינו האריז"ל הינו מושאלת .ר"ל מאחר שבאורות אין "תואר" אחר אזי קרא להם כך ,שתמיד הימין
עדיף ונחשב כמקיף בערך השמאל הנקרא פנימי.
ומביא הרב בית לחם יהודה ) ,(ïæàî éë ä"ãשכן רבינו האריז"ל ) ,(à"ô 'ã øòù íééç õòכתב שהבל אזן ימין הינו שורש
הבינה ,הבל אזן שמאל שורש התבונה ,ללמדך שהימין עדיף .והוסיף שאילו היו מתחברים אזי היו מבטשים זה את זה
והיה נולד כלי .ר"ל שאוזן ימין היה אור מקיף ואוזן שמאל אור מקיף.
קלו .בדרך העבודה הנקראת "אליבא דנפשיה" -דע שעסק התורה וכל העבודות שאדם משיג הינם אור פנימי ,ואילו
אמונה ותפילה והתקשרות לצדיקים הינם אור מקיף ,וזאת משום הינה דברים למעלה ממדרגת האדם ,אשר מתאמץ
להאחז בהם בלי להשיגם "עד סוף ,ובכך מאירים לו ומרוממים אותו.
והנה מעלת האור הפנימי הינה ,שהאדם מרגיש התחברות והתקשרות אליו יתברך .ואילו מעלת האור המקיף הינה שנותן
לאדם תחושה של רוממות וקדושה בדבר .ולכן תמיד צריך את שניהם ,כי הינם משלימים זה את זה ,בהרגשת דבקות
והרגשת רוממות.
