Page 148 - 1901-MOZESON-NIV-SFATAIM.1901-MOPZESON-NIV-SFATAIM.1A
P. 148
קבלת רבינו האריז"ל -דרכי ההשתלשלות yניב שפתים קכ
וכן בירידתן בפנים ,כל שיוצאים ממקום תחתון יותר הינם מתמעטים ומתעבים יותר .ויש בכל אור
מהם ,בימין ובשמאל ,עשר ספירות בתכלית ההתקשרות וההעלם ,והינם בסוד אות ה' אחת ,הרומזת
לסוד חמשה פרצופים ,שהינם כללות העשר ספירות בכל מקום .אבל עתה לא נתגלו בפרטות ,אלא
נרמזו באות ה' אחת בלבד שצורתה ד' ו'קלח לרמוז שהינם עשר ספירות .כל זה הינו הן באור מקיף
שמאזן ימין ,והן באור פנימי שמאזן שמאל.
והנה אורות אלו המאירים לחוץ משתי האזניים הינם מתפשטים כנגד "הפנים" עד "שבולת
הזקן"קלטקמ ,ובכל זאת אינם מתחברים שם אור מקיף באור פנימי ,שאם היו מתחברים ,היה נעשה
z
כל כך לעבוד ,אבל קשור הוא בכל לבו באהבת המלך .ולכאורה היה מקום לומר ,שישנה עדיפות לאותו זה שעובד.
אלא קמ"ל שאף שהעבודה והיגיעה הינם חשובים ,אלא אינם התכלית .כי התכלית הינה מציאות ה' יתברך ,והגעה
לביטול השלם ,וממילא ככל שזוכה האדם ליותר ביטול ,כל מעלתו יתרה יותר .ברם ,וודאי שעבודת הביטול לבדה
אינה מספיקה ,אלא האדם צריך לעשות מעשים בפועל לגלות את אלוקות יתברך בתחתונים ,כך שאף הפנימיות הינה
חשובה יותר מהחיצוניות ,מכל מקום החיצוניות הינה נצרכת מאוד משום שהינה "האמצעי" להגיע לפנימיות בצורה
הטובה והנקייה ביותר.
קלח .בדרך העבודה הנקראת "אליבא דנפשיה" -רבינו האריז"ל מבאר שי"ס דאורות האוזן נחלקות לאותיות ו' ד',
והינם כלולות בתוך האות ה' .ולקמן יסביר בס"ד ) ,(á"ô 'ä øòù íééç õò ïééòשאות ו' הכלולה באות ה' של האוזן הינה
רומזת לפרצוף ז"א שיש לו ו' ספירות ,והד' שבתוך אות ה' רומזת לספירת המלכות.
ויובן אליבא דנפשינו ,שמהאוזן שעניינה עבודת ההתבוננות בחינת ספירת הבינה אות ה' הכלולה מאותיות ו' ד' ,אות
ו' מרמזת על אורות החוטם שהינם "שורש התורה" ,ואות ד' מרמזת על הפה "שורש התפילה".
ללמדך שהאוזן הינה גם שורש לאורות החוטם וגם לאורות הפה .ר"ל שמכוח ההתבוננות האדם מכיר במציאות ה'
יתברך ,ובכך נכנס לעבודת התורה והתפילה ,שכן עבודת התבוננות הינה להתבונן באור מתגלה בתורה ובתפילה.
וזהו סוד שאזן גמ' נ"ח ) ,(à"ô 'ä øòù íééç õò ïééòשכן מבואר בליקוטי מוהר"ן ) ,('à ïîéñשאות נ' עניינה מלכות
שהינה התפילה ,ואות ח' עניינה חכמה שהינה התורה ,והאוזן שהינה התבוננות הינה בגמ' "נ"ח" אשר כוללת את
שניהם .ולכן כאשר הכל "גנוז" בתוך אור האוזן ,אזי הינה בגימטריא נ"ח ,חסר אות ה' אחרונה משם ס"ג ,אולם ע"י
עבודת ההתבוננות נולדים בחינת ז"א ומלכות ,המתגלים תוך אות ה' ,אשר הינה כנגד אורות החוטם והפה.
ודע שרק כאשר מתגלה שלמות שם ס"ג שכנגד אור האוזן ע"י אות ה' אחרונה ,אזי נהפך גימטריא "נ"ח" שהינו ס"ג
חסר ה' ,ומתגלה בשלמות ע"י אותיות ד' ו' שכנגד עבודת התורה והתפילה ,ובכך ככל שהאדם מתבונן יותר במציאות
ה' יתברך הן בתורה והן בתפילה ,מתגלה בשלימות שם ס"ג.
קלט .דעת רבותינו המפרשים -כותב רבינו האריז"ל ) (à"ô 'ä øòù íééç õòוז"ל" :והנה כאשר יצא האור דרך נקבי
האזנים וכו' ,נתפשטו האורות הלו מבחוץ וכו' ,ונמשכו בהתפשטות מכנגד התפשטות דרך שער הזקן הצומח בלחיים
בצדדי הפנים ,וכנגדו נמשך התפשטות האור הזה".
וכתב הרב יפה שעה ) ,(òãå ä"ãשאורות הדיקנא הינם מאורות מוחא סתמיאה ,ואורות הזקן נמשכו דרך הזקן עד שבולת
הזקן ואינו עצמות הדיקנא .האש"ל ) (â úåàכתב ,שמשמע מדברי החסדי דוד ש"שערי דדיקנא אינם אורות אח"פ ,שהרי
הינם "ממותרי מוחא סתימאה" ,שלא כדברי המפרשים ששערות דיקנא הינם עצמם אורות אח"פ .השמן ששון )ä"ã
,(òãåכתב שאורות האח"פ ואורות הזקן הינם בח' בחינות של אורות .אלא ש"הזקן" הינו גם מאורות ע"ב דס"ג כמו
אורות האח"פ .והוסיף לבאר שאמנם שערות הזקן הינם ממוחא סתימאה ,ר"ל משם ע"ב ,אלא שכתב הרב חסדי דוד
שהיות סמ"ב דע"ב מלובש תוך עסמ"ב דס"ג ,ניתן לשייך את אורות הזקן ,הן למוחא סתימאה ,והן לאורות ס"ג .רבינו
הבית לחם יהודה ) (êùîðå ä"ãכתב שבא"ק יש בחינת דיקנא .ר"ל שערי דיקנא הינם מאח"פ ,אבל אינם יוצאים מנקבי
אח"פ ,אלא דרך "העור".
קמ .בדרך העבודה הנקראת "אליבא דנפשיה" -מציאות ההתפשטות האור הכוונה שנעשה בהיר מבואר יותר .ר"ל שכיון
