Page 147 - 1901-MOZESON-NIV-SFATAIM.1901-MOPZESON-NIV-SFATAIM.1A
P. 147

‫ניב שפתים ‪ y‬קבלת רבינו האריז"ל‪ -‬דרכי ההשתלשלות קיט‬

                                                  ‫‪z‬‬

‫ולמשל בלימוד התורה‪ ,‬צריך האדם להבין ולהתחבר בלימוד על דרך האור הפנימי‪ ,‬ומצד שני להכיר בקדושת התורה‬
‫שהינה למעלה משכל אנושי‪ ,‬ולהכיר שהינה "אור עליון ונשגב" עד מאוד‪ ,‬אשר מביא את נפש האדם לדבקות‬

     ‫עצומה בה' יתברך‪ ,‬וממילא כאשר לאדם יש את שניהם‪ ,‬יכול לעסוק בלימוד התורה כראוי בחשק ובדבקות‪.‬‬
‫וכן כשנכנס ללימוד חכמת הקבלה‪ ,‬מצד אחד צריך אור פנימי‪ ,‬ר"ל שירגיש שיבין מעט‪ ,‬וע"י הלימוד והשגה מתקרב‬
‫אליו יתברך‪ .‬ומצד שני‪ ,‬להבין שכל מה שהשיג הינו רחוק מאוד‪ ,‬ועדיין לא נגע במשהו באמיתות העניינים‪ ,‬שהינה‬

                                                                                   ‫למעלה מהשגת כל שכל ורעיון‪.‬‬
‫ולכן תבין ותשכיל שגם באורות האוזן ישנם אורות פנימיים ואורות מקיפים‪ .‬ר"ל מצד אחד להתבונן ב"אוזן שמאל"‬
‫שממנה יוצא האור הפנימי והינו התבוננות להבין את יחוד ה' יתברך‪ ,‬ומתוך זה להכיר ולהרגיש איך שהוא אתנו כל‬

                                                                    ‫הזמן‪ ,‬ועל ידי כך להתדבק בו יתברך כל הזמן‪.‬‬
‫ומצד שני‪ ,‬התבוננות באור הנשפע מ"אוזן ימין"‪ ,‬שממנה נמשך האור המקיף והינו התבוננות שבה שכמה שהינו לומד‬
‫ומבין באלוקות‪ ,‬אינו יודע כלל‪ .‬ר"ל כי כמה שהאם מתקרב יותר מרגיש יותר את גדולתו יתברך‪ ,‬ומגיע לבחינת "תכלית‬

                      ‫הידיעה שלא נדע"‪ ,‬דהיינו שכמה שמשיג את ה' יתברך‪ ,‬נכנס למדרגת "ללא נודע" גבוה יותר‪.‬‬
‫יוצא אפוא "שהרגשת הרוממות" מאלקותו יתברך הינם מאורות המקיפים ד"אוזן ימין"‪ .‬והרגשת קרבת ה' יתברך שיש‬

                                                          ‫לאדם הינם מאורות הפנימיים‪ ,‬ששורשם מ"אוזן שמאל"‪.‬‬
‫ביתר עמקות‪ ,‬הנה ידוע שבאורות דאוזן דא"ק מתגלה לראשונה ענין ימין ושמאל כמבואר לעיל‪ ,‬וכידוע בדברי רבותינו‬

                              ‫ז"ל ובדברי הפוסקים‪ ,‬שכתבו להקדים ימין לשמאל‪ ,‬בכדי "להגביר" ימין על השמאל‪.‬‬
          ‫ובאמת צריך ביאור מהו הימין‪ ,‬שצריך לכבדו יותר‪ ,‬ר"ל מהי המשמעות בכך להקדמת הימין על השמאל?‬
‫והעניין הינו שהימין מרמז על אור ה' יתברך‪ .‬ר"ל על השפעתו וכחו בבריאה‪ ,‬שהינו חיות הכל וקיום הכל‪ .‬ואילו‬
‫השמאל מרמז על מציאות הנבראים‪ ,‬שה' יתברך בראם‪ ,‬ונתן להם כח מסוים‪ ,‬לפעול בעולם בשליחותו‪ .‬והתכלית‬
‫בבריאתם הינה שתהיה לו יתברך דירה בתחתונים )‪ .(àùð úùøô àîåçðú ùøãî ïééò‬ר"ל שרצונו יתברך יתגלה בתוך‬
‫מציאות הנבראים‪ .‬שכן אף שיש נבראים שהינם לכאורה דבר עצמי‪ ,‬תתגלה האמת שהינם פועלים מכוחו יתברך‪ ,‬ובאמת‬
‫רק הוא הכל‪ .‬ובזה הנבראים יגיעו לדביקות האמיתית והשלימה מתוך ביטול גמור‪ .‬והנה מי שתופס רק את "צד ימין"‪,‬‬
‫ר"ל שהכל זה רק הבורא יתברך ואין כלל נבראים בעולם‪ ,‬תפיסה כזו הינה כנגד רצון ה' יתברך‪ ,‬שהרי רוצה הוא שיהיה‬
‫לו "דירה תחתונים"‪ ,‬ומי שאומר שאין נבראים‪ ,‬הרי "מבטל הוא את התחתונים"‪ .‬מי שתופס "צד שמאל"‪ ,‬ר"ל שהעיקר‬
‫הינו רק פעולות התחתונים הינו "פוגם" במטרת "הדירה בתחתונים"‪ ,‬משום שמבטל את מהות "הדירה"‪ ,‬ולא מגלה את‬
‫הבורא יתברך בבריאה‪ .‬ומי אומר כך הרי זו כפירה גמורה רח"ל‪ ,‬כי האמת היא שכל כח הנבראים הינו רק מכח הבורא‬
‫יתברך‪ ,‬שבראם ומחיה אותם בכל רגע ורגע‪ ,‬וכל כוחם הינו רק בתוך "שליחיו" של הבורא‪ ,‬אבל אין להם כח עצמי‬
‫בפני עצמו‪ .‬ולכן הדרך הנכונה הינה "קו האמצע" שהינו משלב את הימין והשמאל יחדיו‪ .‬שכל עניינו שבחיצוניות‬

                             ‫הנברא פועל‪ ,‬אך מתוך "זכרון ברור" שהבורא הינו הפועל האמיתי‪ ,‬בפנימיות הדברים‪.‬‬
‫קלז‪ .‬בדרך העבודה הנקראת "אליבא דנפשיה"‪ -‬אכן הדבר פשוט שכיון שהאור יוצא מתעבה הוא‪ ,‬מוכרח האור שאינו‬
‫יוצא לחוץ להיות גדול ממנו‪ ,‬א"כ מאי איכר למימר לשון רבינו האריז"ל )‪ (à"ô à"úðè øòù íééç úåøöåà‬וז"ל‪" :‬נמצא‬
‫כי אור שנשאר בפנימיות א"ק‪ ,‬גדול מזה האור היוצא ממנו לחוץ‪ .‬אבל‪ ,‬ודאי הוא שהוא יותר גדול מבחינת הכלים‬

                                                                                  ‫והגוף של א"ק הזה‪ ,‬וזה פשוט"‪.‬‬
‫אלא יש לומר שבפשטות כוונתו בא להדגיש שלא נחשוב שהאור שאנו רואים מחוץ לא"ק הינו באותה מדרגה כמו‬
‫האור שבפנים‪ .‬ולכן דע "אליבא דנפשך"‪ ,‬שעניין "עיבוי האור" עניינו שבהירות האור נעלמת מעט‪ ,‬ובכך יוצר שורש‬
‫לכך שתוכל להתגלות מציאות לנבראים‪ ,‬ואז ממילא מתגלית דרכי עבודתו יתברך בכל מדרגה ומדרגה‪ .‬ולכן תבין שאור‬
‫בפנימיות הא"ק הינו "אור פשוט"‪ ,‬ומי שאוחז במדרגה זו חש רק את מציאות ה' יתברך‪ ,‬וממילא מתבטלת מציאות‬
‫הנברא‪ ,‬ואז לא ניכר בבחינת עבודה כלל‪ ,‬כי הרי אין לנברא שום מציאות כלל‪ ,‬ואינו מחפש כיצד לעבוד את בוראו‪,‬‬
‫משום הינו בביטול גמור אליו יתברך‪ ,‬בחינת "להתענג על זיו השכינה"‪ .‬ועל כן בא רבינו האריז"ל להשמיענו‪ ,‬שלא‬
‫נטעה לומר שמדרגת החיצוניות דא"ק הינה עדיפה יותר‪ ,‬משום ששם ישנה את עבודה‪ ,‬אלא בוודאי הפנימיות עדיפה‪.‬‬
‫משל לשני "עבדי המלך"‪ ,‬אחד פועל ומתייגע וכו' למען המלך‪ ,‬אבל מרגיש וחושב על עצמו‪ .‬ואילו השני אינו יכול‬
   142   143   144   145   146   147   148   149   150   151   152