Page 150 - 1901-MOZESON-NIV-SFATAIM.1901-MOPZESON-NIV-SFATAIM.1A
P. 150
קבלת רבינו האריז"ל -דרכי ההשתלשלות yניב שפתים קכב
"החוטם דא"ק" קמד אורות מבחינת "המ"ה דע"ב דס"ג",
מנקב ימיני אור מקיף ,ומנקב השמאלי אור פנימי ,והתפשטו אורות אלו למטה עד החזה
דא"קקמהקמו ,אבל לא התחברו שם אלו באלו מטעם הנזכר לעיל באורות האזן .והנה ,בכאן התחילו
z
שכן רק אחרי שאדם יודע להבדיל ולהפריד בין הרע לטוב בין האסור והמותר ,ונזהר מאוד מכל נדנוד חטא וזוכה לירא
ממנו יתברך ,אזי יכול להתחיל להגיע בפועל למציאות "ההמתקה" ,ר"ל גילוי אלוקות בכל דבר.
למשל אם ח"ו נכשל האדם באיזה חטא ,תחילה עליו לעשות תשובה בכל לבו ,ולקבל על העתיד ולהתרחק לגמרי
מהרע ) ,(äáåùú úåëìä í"áîø ïééòורק אז יוכל להמתיק ולתקן ,ע"י תיקוני עוונות וסיגופים ותעניות כפי שגילה רבינו
האריז"ל .שכן אם לא עשה כן הרי זה לא הועיל כלל.
ועוד ניתן להוסיף ,שאורות העיניים הינם "סוד החכמה" בסוד "עיני העדה" ) ,(à"ô 'ç øòù íééç õò ïééòולכן הינם
קרובים זה לזה ,כי כוח אור החכמה הינו לקרב ולאחד ,ולראות שהכול אחד .ואילו האוזן שהינה ספירת הבינה ,כוחה
לחלק ולהפריד ולפרטים .שהרי רק שהאדם לומד בעיון ומתבונן ,אזי יכול לחלק בין ההבחנות הנלמדות ,כי לפני
שמבין את העניין כראוי ,נדמה לו שכל הענינים הינם רק דבר אחד ,אבל שמתבונן ,מביל שעניין זה הינו כך ,ועניין
שני הינו כך.
כללו של דבר :כוח החילוק הינו סוד הבינה ,ולכן האורות היוצאים מהאוזניים מרוחקים מאד זה מזה ,כי הבינה מלמדת
את החילוק בין הפרטים ,ואת ההבדלה ,להבדיל בין מדרגות גבוהות לנמוכות ,בין צד "ימין" שבכלליות הינו סוד
האחדות ,לבין צד שמאל שבכלליות הינו סוד הפירוד ,וכוח האיחוד הינו בחכמה.
קמג .עיין עץ חיים ).(á"ô 'ä øòù
קמד .בדרך העבודה הנקראת "אליבא דנפשיה" -הנה החוטם דא"ק הינו ענין "הריח" ,והוא כנגד שם מ"ה ,ובו שורש
סוד התורה ,ושורש המידות שעיקרן הינם אהבה ויראה ודבקות.
וביאור הדבר אליבא דנפשינו ,שהנה המידות עניין "הרגשה" ,על כן החוטם הינו "כח ההרגשה" ,ובו נמצא כח הריח.
ולכן כאשר האדם עיין בבחינת מציאות ה"יש" ,אזי הרגשת הקשר עם ה' יתברך תלויה כפי מידת היראה ואהבה
והדבקות שלו .וכשהאדם דבוק בה' יתברך ויש לו אהבה ויראה אליו ,אזי גם "החיצוניות" שלו מקבלת קדושה .וזהו
ענין "החוטם" והריח שהינם הרגשת הקדושה של המידות באדם ,כמ"ש )ְ" :(æ"ë æ"ë úéùàøáר ֵאה ֵרי ַח ְבִּני ְכֵּרי ַח ָשֶׂדה
ֲא ֶשׁר ֵבֲּרכוֹ ְיהָֹוה".
ולכן כאשר האדם רוצה לזכות לקבל הרגשת אהבה ויראה ודבקות ,הרי ששורש ענין ההרגשה האלוקית הינו בראשו,
ובזה נשפע שיזכה להרגיש אהבה ויראה ודבקות בפועל .ר"ל שהחוטם הינו ב"ראש א"ק" ,והינו שורש למדרגת המידות
שז"א .כי אף שפרצוף ז"א הינו בעולם האצילות ,מכל מקום שורשו מרישא דא"ק ,כי המדרגות שבאצילות "פועל"
נמשכים מהשורש שהינו "רישא דא"ק" ,ולפי שהעבודה ב"ראש" ,אזי נמשך ב"גוף" שהינו האצילות בפועל.
קמה .דעת רבותינו המפרשים -כתב הרמ"ז ) ,('ë úåà á"ô à"úðè øòùשהטעם להתפשטות אור החוטם עד חזה דא"ק
הינו כיון שז"א הינו בחינת רוח ,ובחינתו מהחזה ולמעלה .וזאת כיון שעולים נה"י לחג"ת ,וחג"ת לחב"ד ,ולכן האור
מתפשט עד החזה שהינו מקום החג"ת.
קמו .בדרך העבודה הנקראת "אליבא דנפשיה" -ודע שהרגשת "הריח" שבחוטם ,הינו סוד הרגשת המידות שבלב
שמקומו בחזה .והנה ,אור האוזן נמשך רק עד מקום "שבולת הזקן" ,ואילו אור החוטם נמשך עד החזה .ר"ל כי אור
האוזן הינו מדרגת הבינה ,שעניינה התבוננות ,כי אין לה כח להאיר בגוף ,אלא רק בראש שהינו מקום המחשבה .ולכן
האור של האוזן מגיע רק עד "הפה דא"ק" ,שהינו הדיבור של ההבנה .וכאשר האדם מתבונן באלקותו יתברך שמו,
והינו עמקן גדול ולומד ומתמיד ,מכל מקום אף על פי שזהו עניין גדול ,פועל רק "בראשו ובדיבוריו" של האדם ,ולא
ממשיך גילוי אלוקות למטה בגופו .ולכן אם לא "עובד" להכניס את הידיעות ולהרגישם בליבו ,בבחינת )'ã íéøáã
ְ" :(è"ìוָיַד ְע ָתּ ַהיּוֹם ַוֲה ֵשׁ ֹב ָת ֶאל ְל ָב ֶב ,"אזי "התבוננות" זו אינה פועלת כראוי ,משום שאינה "מאירה" את מידות הלב.
ולכן אורות "חוטם דא"ק" ,נמשכים עד החזה דא"ק ,ללמדך כי החוטם הינו סוד התורה ,והתורה משפיעה אור אלוקי
המשפיע על ההרגשה שבלב ,ופועל מזכך בכך את הגוף.
