Page 155 - 1901-MOZESON-NIV-SFATAIM.1901-MOPZESON-NIV-SFATAIM.1A
P. 155

‫ניב שפתים ‪ y‬קבלת רבינו האריז"ל‪ -‬דרכי ההשתלשלות קכז‬

                                                  ‫‪z‬‬

‫אור "דוחף" את האדם למקום שלו‪ ,‬דהיינו האור הפנימי דוחף את האדם להרגיש מסופק ומלא‪ ,‬ואילו אור הפנימי‬
‫דוחף את האדם להשתוקקות‪ ,‬שניהם יחד מולידים את הכלי‪ ,‬שהינו התפילה‪ .‬שכאשר האדם מתפלל ומבקש מה' יתברך‬

                    ‫לזכות ולהגיע ע"י כך יכול ולפעול ולעשות כל מצוותיו ועבודותיו יתברך ביתר שאת וביתר עז‪.‬‬
‫ולכן אליבא דנפשך‪ ,‬ודאי ישנו צורך גדול ללמוד התורה הן בפשט והן בפנימיות והוא כנגד אור הפנימי‪ .‬אך יחד עם‬
‫זאת‪ ,‬מחויב האדם להטריח את עצמו ללכת אל הצדיקים‪ ,‬לקבל מהם את אור קדושתם ודרכי הנהגתם‪ ,‬ובכך זוכה‬
‫לבחינת "אור מקיף"‪ .‬שכן "שימוש תלמידי חכמים" ובפרט צדיקי הדור‪ ,‬הינם הכרחיים לעבודת ה' יתברך של האדם‪,‬‬

                                  ‫בו יוכל לקבל הנהגות בדרכי עבודתו יתברך‪ ,‬אף בדברים שאינם כתובים בספרים‪.‬‬
‫ועוד‪ ,‬ע"י דיבורו של האדם שהינו "הכלי" המחבר בין המקיף לפנימי‪ ,‬יכול האדם להתקדם ולממש את "שאיפותיו"‬
‫שהינה למעלה מכחו‪ ,‬ונבחנים תחילה כ"מקיף" מבחינתו‪ .‬ר"ל שמכוח כלי הדיבור בו האדם מבקש ועל עצם‬
‫"שאיפותיו" אשר למעלה ממדרגת כוחו‪ ,‬נוצר כמעין "כלי" לקבל את אור המקיף‪ ,‬ר"ל שמעצם פניית האדם על קונו‪,‬‬
‫יוצרת החיבור והתקרבות אל מדרגה זו‪ ,‬ומתבררת לו באיזה אופן וכמה יוכל לקבל ממקיף זה‪ .‬על כן כל מדרגה‬
‫ומדרגה וכל תפיסה ואחיזה באלוקות‪ ,‬מתחילה בדיבור‪ ,‬וזהו הכלי "לתפוס את הדבר"‪ ,‬שאח"כ אם הרבה "סעייתא‬

                      ‫דשמייא" יכול לרחוש את האדם את האור המקיף להיות בו לבחינת פנימי וקניין בפני עצמו‪.‬‬
‫ולכן "בטישות" אלו בנפשו של האדם הינם לטובתו של האדם‪ ,‬שבכך "מייצר" כלים רוחניים לעבודתו יתברך‪ .‬כי‬
‫בטישות הינם סוד היחוד והזיווג‪ ,‬המולידים כלים‪ ,‬הגורמים לאדם להבנות בצורה רוחנית נכונה‪ .‬באופן שמצד אחד‬
‫יהיו הדברים מיושבים וקנויים בלבו לפי מדרגתו‪ ,‬ויתנו לו סיפוק וכוח לפעול‪ .‬ומצד שני ישאף למקום גבוה יותר‪,‬‬

                                            ‫מתוך ידיעה שעדיין אינו יודע כלום‪ ,‬בחינת "תכלית הידיעה שלא נדע"‪.‬‬
‫ודע שמה שנאמר שבעקודים ישנו "כלי אחד"‪ ,‬משמע שיש מציאות של תחתון שרוצה לקבל מהעליון המשפיע בו‬
‫אורות‪ .‬ולכן הכלי האמיתי הינו "נשמות ישראל" )‪ ,(ìàøùé éåì ïäë -éìë ú"øá æîøðë‬כי הינם "המקבלים האמיתיים"‪,‬‬
‫והינם עיקר תכלית כל ההתגלות שגילה הבורא יתברך שמו את עצמו‪ .‬ועל כן מה שבעולם העקודים ישנו "כלי אחד"‪.‬‬
‫ר"ל מתגלה שכל נשמות ישראל כולם בשורשם הינם נשמה אחת‪ ,‬וזאת כי רק במדרגות התחתונות ישנם חילוקי מדרגות‪,‬‬
‫אבל בשורש‪ ,‬דהיינו בעולם העקודים‪ ,‬ישנה רק נשמה אחת‪ .‬ועל כן דע "אליבא דנפשך"‪ ,‬שתכלית העבודה הינה לחוש‬
‫את כל ישנם הינם דבר אחד בסוד "ישראל שעלו במחשבה )‪ .(á"òøú åîéã÷äù äòùá ò"éæ á"ùøä ø"åîãàä ïééò‬ועל כן‬
‫הכלי להשיג מדרגה זו הינה התפילה‪ .‬אמנם לעתיד לבוא באלף השביעי ואילך‪ ,‬יתגלו ויראו כל נשמות ישראל כדבר‬

                                             ‫חד ממש‪ ,‬שכן בעומק המציאות כולם כלולים יחדיו בהתכללות גמורה‪.‬‬
‫קסג‪ .‬בדרך העבודה הנקראת "אליבא דנפשיה"‪ -‬ודע שלמעלה מפה דא"ק "אין כלי"‪ ,‬ואילו למטה מפה דא"ק ישנם‬
‫כלים‪ ,‬ורק כאן בפה דא"ק ישנו "כלי דק וזך" שהינו כח הדיבור‪ ,‬וממילא מתבאר שהינו הממוצע שבין ההתבוננות‬
‫שכנגד אור האוזן‪ ,‬וההרגשה שכנגד אורות החוטם‪ ,‬לבין המעשה ממש‪ .‬ולכן יובן שהעקודים הינו הכלי הראשון‬
‫במציאות‪ ,‬כי אינו כלי גמור כדוגמת כלי המעשה‪ .‬ומכאן תלמד "אליבא דנפשך"‪ ,‬שכאשר יש לאדם מלחמה עם יצרו‬
‫המפריע לעשות רצון קונו‪ ,‬תחילה עליו להביא את גילוי האלוקות לכדי כלי "זך" שהינם בחינת "עבודת הדיבורים"‬
‫לה' יתברך‪ .‬ר"ל שתחילה ידבר לפני ה' יתברך את רצונו לעבוד אותו ולבקש את עזרתו‪ ,‬ואז יתחיל לאט לאט "לשבר"‬
‫את יצרו הרע בנושא‪ .‬כי כ"שמורידים" את האור לעולם הדיבור‪ ,‬אזי מתהווה בו בחינת כלי‪ ,‬שהינו ממוצע של ידו‬

                                            ‫אפשר להוריד את האלוקי עוד יותר "נמוך" לבחינת כלי ממש למעשה‪.‬‬
                                 ‫קסד‪ .‬העמק דבר‪ -‬איתא בפתח אליהו‪" :‬מלכות‪ -‬פה‪ ,‬תורה שבעל פה קרינן לה"‪.‬‬
‫ספירת המלכות עניינה בזה שמקבלת את כל הספירות שעל גביה ומוציאה אותם לפועל‪ ,‬כפי הבא לידי ביטוי בפה של‬
‫האדם‪ ,‬ולכן "השלמת" בריאת האדם הינה דייקא בכוח הדיבור כמ"ש )‪ְ " :('æ 'á úéùàøá‬בּ ַא ָפּיו ִנ ְשׁ ַמת ַחִיּים ַוְי ִהי ָה ָאָדם‬
‫ְלֶנ ֶפשׁ ַחָיּה"‪ ,‬ובתרגום‪" -‬לרוח ממללא"‪ .‬נמצא דכוח הדיבור הינו הביטוי בפועל של כל קומת האדם‪ ,‬וכלשון חז"ל‬
‫)‪" :(à"ñ úåëøá‬פה גומר"‪ .‬ר"ת שתכונת "הגימור" הינה התכלית של הכל‪ ,‬שיכול האדם לדבר דברי תורה ותפילה שזהו‬
‫תכליתו‪ ,‬כדאמרינן בזוה"ק )‪" :(á"ò å"î â"ç‬דיכול לממלא קמיה מלכא"‪ .‬דהיינו שבתכלית מתקבצים כל הפרטים שכולם‬
‫היו אמצעים להגיע לנוקדה תכליתית אחת‪ ,‬והינה יחודו יתברך‪ ,‬כמו שאנו אומרים בתפילת השחר ב"ויברך דוד"‪" :‬לך‬
‫ה'"‪ ,‬שקאי על המלכות שהינה תכלית הכול‪ ,‬ובה מתקבצים כל הפרטים ומתגלה יחוד ה'‪ .‬ועל כן בעניינו קומות האח"פ‬
   150   151   152   153   154   155   156   157   158   159   160