Page 149 - 1901-MOZESON-NIV-SFATAIM.1901-MOPZESON-NIV-SFATAIM.1A
P. 149
ניב שפתים yקבלת רבינו האריז"ל -דרכי ההשתלשלות קכא
מהם בחינת כלי בכח בטישתם והארתם זה בזה ,ובאורות הבאים ממקום גבוה כזה ,אין עדיין כח
בכלי להגביל את האור באופן שיוכלו התחתונים להשיגו ולקבלוקמא קמב .אחר כךקמג יצא משני נקבי
z
שמדרגת אור האוזן הינה שורש ויסוד למדרגות החוטם והפה ,לכן אף שאף שמדרגת האוזן לעצמה הינה "התגלות
דקה" ,מכל מקום כאשר מתפשטת יורדת למקום החוטם והפה ,בכדי להיות להם ליסוד ושורש ,אזי מתרחבת יותר
ויותר .ולכן ככל שמתבוננים יותר ומעמיקים בכל דבר ודבר ,אזי המציאות נעשית בהירה ומופרטת ומוסברת יותר ,וכפי
שתבוא לידי ביטוי במדרגת ההתגלות של חוטם ופה דא"ק ),íèåçá ïéôìà 'åì ë"çàå 'å 'ãì úèøôðä 'ä úåà úîâåãë àåäå
.(äôá íéìáä 'ãå
קמא .דעת רבותינו המפרשים -כתב הכרם שלמה ,אילו היה מתהווה כלי היה נמשך אור גדול בזה הכלי ,ולא היו
התחתונים מסוגלים לקבלו ,וכשאין כלי אין לאור על מה לשרות ,וממילא אינו נמשך למטה ונעצר בשיבולת הזקן .וכך
גם כתב הבית לחם יהודה ) ,(ïëì ä"ãשגם אילו היה כלי ,לא היו התחתונים יכולים לקבלו.
וכן כתב האש"ל ) ('ä úåà à"ô à"úðè øòù íééç úåøöåàבשם הרב יוס"ד ,שאילו היו מתקרבים היו "מבטשים" זה את
זה והיה נוצר כלי ,אלא שגם אם היה כלי ,לא היו יכולים התחתונים לקבל את האור.
והקשה הרמ"ז ) ,(ì"æ á"éøäî íùá ä"äâä ç"é úåàשאם היה מציאות הקירוב היתה גורמת למציאות כלי ,מדוע לא היו
התחתונים להשיגו ,הרי מטרת הכלי הינו "צמצום" האור?
והסביר ) ,(è"é úåà ìéòì ïééòשקירוב האור הפנימי והמקיף אינו גורם למציאות הכלי ,אלא הגורם לכך הינו "צמצום"
ומיעוט האור .ולכן אם יתקרבו האורות ,ועדיין מאירים בתוקף עדיין הנבראים לא היו יכולים לקבל את האור ,אלא
א"כ יש מציאות כלי "המכסה" ו"הממעט" את האור .וממילא יוצא לשיטתו שכל מטרת "ריחוק האורות" הינה למעט
את האור ,על מנת שיוכלו הנבראים לקבל את האור בעת הווית הכלי .אולם לאש"ל וכן כרם שלמה ועוד מפרשים
אם היו מתקרבים האורות היה נעשה כלי ,אמנם גם כך לא היו התחתונים יכולים לקבלו.
קמב .בדרך העבודה הנקראת "אליבא דנפשיה" -יצירת הכלי הינו דבר חשוב מאוד ,כי תכלית הכל הינה כדי שיהיה
לו יתברך דירה בתחתונים ) ,(àùð àîåçðú ùøãî ïééòולזה צריך שיהיה נברא ,שהינו הכלי המקבל את אור ה' יתברך
בעולם ,ומגלהו בעולם.
ביתר הרחבה ,מציאות האור הפנימי הינו קרבת אלוקים כמבואר לעיל ,ואילו האור המקיף עניינו הרגשה ברוממות ה'
יתברך .וממילא כאשר אין "איזון" שבין אור המקיף לפנימי ,נראה לכאורה סתירה ביניהם .ולכן על מנת ליישב את
הסתירה צריך שיהיה גוף אשר יבטא את שניהם ,והוא הנקרא "כלי" .כי עצם מציאות הגוף הינו כלי ,הגורם לאדם
להבין שהינו מוגבל ומרוחק ,ובכך גורם לו להרגיש הרגשה ברוממות ה' יתברך ,ע"י ההכרה שהינו מוגבל ,ואילו
הבורא יתברך הינו בלתי גבול .ומאידך גיסא ,הגוף הינו כלי שיכול "להלביש" את האור פנימי ,ר"ל נתינת מקום
והלבשה לאלוקות.
ויובן מדוע ע"י הבטישה בין אור המקיף לאור הפנימי נוצר הכלי ,והוא על מנת ליישבם יחדיו ,בלי שנראים כסותרים
זה את זה.
ותבין שמדרגת האוזן הינה התבוננות ,ולכן אי אפשר להוליד כלי במדריגה זו ע"י בטישה .כי בהתבוננות לבד לא
מתחברים המקיף והפנימי בפועל ,וממילא הסתירה ביניהם אינה מורגשת מספיק .כי אף שהאדם צריך להתבונן באלוקות
בתורה ובתפילה ,מכל מקום ע"י ההתבוננות לבד לא נעשה "בטישה מספיקה" ,ולא נעשים כלים .וזהו סוד הנרמז
בפסוק )ִ " :('á ç"ì÷ íéìäúכּי ִה ְגַדּ ְל ָתּ ַעל ָכּל ִשׁ ְמִ א ְמָר ֶת ."ר"ל אפילו שהאדם מבין ו"מונח" בשמות הקדושים,
ובהתבוננות גבוהה ביותר ,מכל מקום נאמר
" ִא ְמָר ֶת ,"שזוהי פשטות אמירת התורה והתפילה בפועל ,שכן אפילו שזו מדריגה נמוכה לכאורה יותר מעצם ההשגה,
מכל מקום דייקא במדרגה הנמוכה ביותר ,נעשה הכלי ,שהינו "הגוף" המקשר בין האור הפנימי לאור המקיף.
לכן מוכרחים אנו "לרדת" עוד ב' מדריגות ,מהאזן לחוטם ,ומהחוטם לפה ,בכך שהאדם יעסוק בתורה ותפילה בפועל,
ואז יהיה בטישה וכלי גמור ,וזאת על לקבל את האור פנימי בתוכו ,והוא המקיף מסביבו.
אמנם דע ,שראשית העבודה באלוקות הינה ע"י בחינת מדרגה הבינה ששורשה באוזן ,והינה כוח ההבדלה וההפרדה.
