Page 141 - 1901-MOZESON-NIV-SFATAIM.1901-MOPZESON-NIV-SFATAIM.1A
P. 141

‫ניב שפתים ‪ y‬קבלת רבינו האריז"ל‪ -‬דרכי ההשתלשלות קיג‬

            ‫הויה במילוי "ההין" כזה‪ -‬יוד קה וו קה העולה גימטריא ב"ןקיג‪ ,‬והינם כנגד האותיותקיד‪.‬‬
‫באופן אחרקטו‪ :‬שם ע"ב הינו כנגד "חכמה דא"ק"‪ .‬שם ס"ג הינו כנגד "בינה דא"ק"‪ .‬שם מ"ה הינו‬

                                            ‫כנגד "ו"ק דא"ק"‪ .‬שם ב"ן הינו כנגד "מלכות דא"ק"‪.‬‬

                        ‫ודע שביחס לקומות הא"ק השלימה‪ ,‬הע"ב מתפשט בו מראשו עד סופו‪.‬‬

                                     ‫שם ס"ג מלביש על הע"ב מהעין ומהאוזן דא"ק עד למטה‪.‬‬

                                   ‫שם מ"ה ושם ב"ן מלבישים על הס"ג מטיבור דא"ק ולמטה‪.‬‬
‫ברם‪ ,‬כל אחד מארבע השמות הנ"ל כוללים גם כן מארבעקטזקיז‪ ,‬באופן שיש עסמ"ב דע"ב‪ ,‬עסמ"ב‬

                                                              ‫דס"ג‪ ,‬עסמ"ב דמ"ה‪ ,‬עסמ"ב דב"ן‪.‬‬

                                                  ‫‪z‬‬

‫נפרד מהבורא בתחושת "ישות" גמורה‪ ,‬אלא שעל ידי היראה והאהבה והדבקות‪ ,‬מתקשר עם הבורא‪ ,‬כנגד אות ו'‬
                                                                                           ‫המקשרת בין ב' היודין‪.‬‬

‫קיב‪ .‬בדרך העבודה הנקראת "אליבא דנפשיה"‪ -‬התגין הינם כנגד שם מ"ה‪ ,‬והינם נמצאים מעל האותיות‪ .‬ר"ל שנותנים‬
‫קצת חיות לאותיות‪ ,‬וממילא תבין מדוע הינם כנגד שם מ"ה אשר הינו כנגד מידות‪ -‬אהבה ויראה ודבקות‪ ,‬הנותנים‬
‫לאדם חיות והתלהבות בעבודת ה' יתברך‪ .‬אמנם אינו חיות אמיתי ממש אלא בגדר "אור מקיף"‪ ,‬כי במדרגה זו אינו‬
‫בטל האדם באופן שיזכה לחיות אמיתית שהינה הרגשת אלוקות ממש‪ ,‬אלא זוהי חיות הנכנסת בתוך "מקום היש"‪,‬‬
‫על ידי שמקשר האדם עצמו לה' יתברך‪ ,‬ובכך מרגיש אותו יתברך בתוך היש‪ ,‬ומקבל חיות מכך‪ ,‬כי סוף סוף מתקשר‬

                                                                                                    ‫באור האלוקי‪.‬‬
     ‫קיג‪ .‬בדרך העבודה הנקראת "אליבא דנפשיה"‪ -‬שם ב"ן הינו כנגד כנגד ספירות המלכות‪ ,‬וכנגד עולם העשייה‪.‬‬
‫במדרגת שם הוי"ה במילוי ההין העולה ב"ן‪ ,‬העולה ב"פ שם הוי"ה מראה שאין בו שום חידוש‪ ,‬על רק על "כפילות"‬
       ‫שם הויה"‪ ,‬ובכך נקרא "מערכת המכפלה"‪ ,‬ר"ל שלא מתגלה שום תוספת אור בתחתון‪ ,‬וכמעט שאין בו חיות‪.‬‬
‫אליבא דנפשינו שם ב"ן מורה על מדרגת האדם המונח לגמרי במציאות הנמוכה של העולם הזה‪ ,‬ואינו מרגיש בלבו‬
‫את מציאות האלוקות‪ .‬וזאת משום שלא התחיל עדיין "לעבוד" את ה' יתברך‪ ,‬או בגלל שנפל ח"ו‪ ,‬ואז הדרך הנכונה‬
     ‫הינה לקיים את המצות מתוך "קבלת עול"‪ ,‬גם בלי הרגשה במציאות האלוקית‪ ,‬אלא "כעבד העובד את המלך"‪.‬‬
‫קיד‪ .‬בדרך העבודה הנקראת "אליבא דנפשיה"‪ -‬האותיות הינם כנגד שם ב"ן‪ ,‬והם בחינת המלכות שהינה בחינת‬
‫קבלת עול בלבד‪ .‬ר"ל כי מצד עצמם אין להם שום חיות‪ ,‬וממילא "ניזונים" מהתגין שעליהם כמו שביארנו לעיל‪.‬‬
‫ביתר עמקות‪ ,‬מה שאמרנו לעיל שהמלכות הינה קבלת עול והינה המדרגה הנמוכה ביותר בעבודת ה'‪ ,‬זהו רק כאשר‬
‫יש לאדם קבלת עול פשוטה ללא חיות וללא שום פנימיות של הרגשות והתבוננות‪ .‬אמנם יש מלכות וקבלת עול שגבוהים‬
‫למעלה מהכל‪ ,‬וזאת כאשר המלכות הינו "כלי" לאורות גבוהים ביותר‪ .‬ר"ל שכאשר האדם כבר זכה בס"ד לפנימיות‬
‫של הרגשת הביטול‪ ,‬ומשמים לוקחים זאת ממנו‪ ,‬והוא ממשיך לעבוד את בוראו מתוך הכרה פשוטה במציאות ה' יתברך‪,‬‬
‫אזי מגלה את מציאות האלוקות בעומק הגדול ביותר‪ ,‬בסוד הגלות‪ .‬ר"ל שבה ישראל מגלים את מציאות ה' יתברך‬

              ‫מתוך ההסתר‪ ,‬ומגלים במלכות את "סוד הכתר"‪ ,‬שה' יתברך הינו עצם המציאות‪ ,‬בכל מדרגה ומדרגה‪.‬‬
‫קטו‪ .‬עיין עץ חיים )‪ (á"î å"ô 'è øòù‬וז"ל‪" :‬כולל ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן בעצמותו וכל א' מאלו הד' נכללו מארבעתן ויוצאין‬
‫ממנו ג"כ אורות לחוץ שהם ענפיו והע"ב הוא במוחין דיליה נגד א"א ואבא דאצילות ולעילא מגלגלתא דיליה יש בו‬
‫דוגמא בחינת עתיק דאצילות וס"ג דיליה מאוזן ולמטה עד טבורו והוא כנגד בינה דאצילות ומ"ה וב"ן דיליה מטבורא‬

                  ‫ולמטה כנגד זו"ן דאצילות והנה עד"ז שבפנימותו כן הוא באורות שיוצאין ממנו שהם ענפיו כנז'"‬
‫קטז‪ .‬דעת רבותינו המפרשים‪ -‬הרב יפה שעה )‪ ,(ìëå ä"ã à"ô 'ä øòù íééç õò‬כתב שכל אחד ואחד מעסמ"ב‪ ,‬כלול‬
‫מכולם‪ ,‬וממילא יש בכל אחד ט"ז בחינות‪ .‬וכך כתב רבינו השמן ששון זי"ע )‪ ,(à"ëå ä"ã‬שכך פשט דברי רבינו האריז"ל‪,‬‬
‫שכתב שבקרקפתא שהינה ע"ב דע"ב יש בה טנת"א‪ .‬נמצא שבכל הע"ב יש ט"ז בחינות‪ .‬וכך כתב הכרם שלמה‪ ,‬סה"כ‬
‫ישנם ס"ד בחינות‪ ,‬והוסיף שכל אחד מעסמ"ב כלול מעסמ"ב וטנת"א‪ ,‬שכל אחד נפרט שום לעסמ"ב‪ ,‬וכל פרט מהם‬
   136   137   138   139   140   141   142   143   144   145   146