Page 161 - 1901-MOZESON-NIV-SFATAIM.1901-MOPZESON-NIV-SFATAIM.1A
P. 161

‫ניב שפתים ‪ y‬קבלת רבינו האריז"ל‪ -‬דרכי ההשתלשלות קלג‬                                                                ‫‪6‬‬

‫ביתר דיוק‪ ,‬עולם הניקודים נעשה מס"ג מ"ה ב"ן דס"ג‪ ,‬ומע"ב ס"ג מ"ה וב"ן דב"ן‪ .‬ולכן מצאנו‬
‫בכתבי רבינו האריז"ל שפעמים כותב דעולם הניקודים הינו ס"ג דס"ג או סמ"ב דס"גקעט‪ ,‬ופעמים‬
‫כותב שהינו משם ב"ןקפ‪ .‬ושניהם אמתקפא‪ ,‬וזאת כי הס"ג דס"ג הינו בפנימיות‪ ,‬והב"ן בחיצוניות‬

                                                                             ‫עולם הניקודיםקפב‪.‬‬
                                                                 ‫ונסביר בס"ד את הדבריםקפג‪:‬‬

                                                  ‫‪z‬‬

‫ובכך תבין שאחד מטעמי השבירה הינו שהיה ריבוי אורות ביחס לכלים‪ .‬שכן הטעם להשפעת האור מעבר ליכולת קבלת‬
‫הכלים הינו מפני שאיפתם של הכלים להשיג למעלה מיכולת הקבלה שלהם‪ ,‬שכן בכח השתוקקות התחתונים לעורר‬
‫את השפע העלין‪ ,‬וע"כ נשפע להם אורות למעלה מהשגתם ולא יכלו לסבול את ריבוי האור ולהתעלות למדרגת האור‬

                                                                                            ‫הגדול‪ ,‬ועל כן נשברו‪.‬‬
                                 ‫קעט‪ .‬עיין עץ חיים )‪ (ú"î à"ô 'ç øòù‬וז"ל‪" :‬ואח"כ מן העין יצאו הנקודו' דס"ג"‪.‬‬
‫קפ‪ .‬עיין עץ חיים )‪ (å"ô 'è øòù‬וז"ל‪" :‬כי כמו שלצורך עיבור זו"ן מזדווגין או"א עלאין וישסו"ת נכללין עמהם‪ ,‬כן‬
‫הכא‪ ,‬הטעמים דס"ג מזדווגים עם כל ע"ב‪ ,‬ומכ"ש שנקודות תגין ואותיות דס"ג מתחברים עמהם וטפלים להם וכו'‪,‬‬
                                 ‫ואז מולידין בחינת ב"ן דחיצוניות ולבושם לחוץ‪ ,‬הרי נולדה הנקבה עתה תחילה"‪.‬‬
‫קפא‪ .‬עיין יפה שעה )‪ ('â úåà à"ô 'ç øòù íééç õò‬וז"ל‪ " :‬והא בשער ]טנת"א[ כתב רז"ל וז"ל ואחר כך לא הוציא‬
‫שאר בחינות לחוץ יען הם מלובשים תוך מ"ה וב"ן כנ"ל כדרך אורות ע"ב הכולל שלא נתגלו ממנו רק שערות הנמשכים‬
‫מע"ב דע"ב הכולל ושאר חלקיו טמורים תוך ס"ג הכולל והנה רצה להוציא גם מן מ"ה וב"ן שלו ואז עלו כו' ואז‬
‫מולידים בחי' ב"ן דחיצוניות ולבושין לחוץ והרי נולדה עתה הנוקבא תחלה יע"ש‪ .‬הרי בהדיא שעולם הנקודים שהם‬
‫האורות שיצאו מן העינים בסוד ההסתכלות היא בחי' חיצוניות ב"ן והיא היא הבת שנולד תחלה‪ .‬וצ"ל שלעולם אלו ואלו‬
‫דברי אלהים חיים ותרוייהו איתנהו ויצא חיצוניות ס"ג דס"ג מלובש בחיצוניות ב"ן הכולל ולכן עולם הנקודים נקרא על‬
‫שם ס"ג כי הוא הגדול‪ .‬ובהכי ניחא מ"ש רז"ל לעיל בפרקין כי אורות העין הם בחי' ה' ראשונה שבשם ובחי' ה' אחרונה‬
‫יע"ש ובחינת ה' ראשונה הוא מצד חיצוניות שם ס"ג שבו ובחי' ה' אחרונה היא מצד חיצוניות שם ב"ן היוצא עמו"‪.‬‬
‫קפב‪ .‬בדרך העבודה הנקראת אליבא דנפשיה‪ -‬שם ב"ן הינו כנגד ספירת המלכות שהינה סוד האמונה‪ ,‬אשר "נשברה"‬
‫בעולם הניקודים ונפלה לבחינת "תרדמה עמוקה"‪ .‬ר"ל שפנימיות מציאות השבירה הינה שהנבראים חיים את טבע‬
         ‫העולם החיצוני‪ ,‬ואינם זוכרים את האמת האלוקית שעניינה חיים בדרך אמונה‪ ,‬ולכן זוהי בחינת "שינה"‪.‬‬
‫ולכן בכדי להתעורר מתרדימת השינה‪ ,‬עשה ה' יתברך "שישבר" גם שם ס"ג שהינו הבינה )‪ ,(â"ñã á"îñ ì"ø‬והוא סוד‬
‫ההתבוננות באלוקות‪ ,‬כנגד "הנפש האלוקית שבאדם"‪ .‬ר"ל שגם הנפש האלוקית שבאדם הינה ב"גלות" בעולם הזה‪,‬‬
‫ונפלה לבחינת "אנא אמלוך"‪ ,‬אבל אינה בגדר ישנה‪ ,‬אלא "שבורה" ממצבה בגלות העולם הזה‪ ,‬ולכן קשה לה‪ ,‬וממילא‬
‫כל הזמן מתגעגעת היא לבוראה‪ .‬ולכן התשוקה גורמת גם לנפש הבהמית שעניינה סוד הגוף בחינת שם ב"ן העולה‬
‫בגימטריא בהמה‪ ,‬להתעורר ולעשות תשובה לחיות בעולם עם אמונה‪ .‬ועל כן אף שעיקר השבירה הינה בסוד שם ב"ן‬
‫שהינו סוד גשמיות הגוף והנפש הבהמית אשר "שוכחים" את האלוקות‪ ,‬מכל מקום לא יעשה התיקון לולא שנפלה‬
‫גם הנשמה האלוקית בסוד שם ס"ג‪ ,‬כי כיון שהינה משתוקקת לשוב לשורשה‪ ,‬על ידי כך מעוררת את מידת המלכות‬

                                                ‫שהינה סוד הכלי והגוף לשוב בתשובה‪ ,‬ולהתעורר ולחיות באמונה‪.‬‬
‫קפג‪ .‬עיין עץ חיים )‪ (á"ô 'ç øòù‬וז"ל‪" :‬אמנם האור הראשון שהיה בתחילה למטה ועלה למעלה שוב לא ירד ונשאר‬
‫שם מהטבור ולמעלה ושם הניח שורשו תמיד ומשם נתפשט ויצא דרך העינים‪ ,‬והם הם הנקודים‪ ,‬ונמשך ונתפשט בחוץ‬
‫עד סיום רגליו דא"ק וכו'‪ .‬והנה כל האור הנמשך עד הטבור‪ ,‬אפילו שהוא מבח' העינים‪ ,‬הכל הוא נבלע ונכלל בעקודים‪,‬‬
‫ולכן איננו ניכר‪ ,‬אבל האור הנמשך מתחת הטבור עד רגליו‪ ,‬זהו לבדו נקרא בשם נקודות‪ ,‬לפי שהוא עומד עתה לבדו"‪.‬‬
‫וכן עיין מבוא שערים )‪ (á"ô à"ç éðù øòù‬וז"ל‪" :‬והמשכיל יבין מזה מ"ש בש"א ח"א פ"א כי בכל יציאת אורו' מחודשים‬
‫ועולמות נוספים אינו אלא על ידי צמצום אור כי כן היה צמצום הא"ס להוציא א"ק וא"ק להוציא הנקו' הוא האצי'‬
‫אלא לצורך עולם הבריאה שתחתיו שיהיה יכולת בו לקבל האור הנמשך לו וכו'‪ .‬והנה אחר הצמצום והפרסא הנזכר‬
‫נמצא האורות שם רבים מאד במקום החזה והועילה עלייתם שם לצורך מיין נוקבין וכו'‪ .‬והמשכיל יבין כי כן היה כאן‬
   156   157   158   159   160   161   162   163   164   165   166