Page 161 - 1901-MOZESON-NIV-SFATAIM.1901-MOPZESON-NIV-SFATAIM.1A
P. 161
ניב שפתים yקבלת רבינו האריז"ל -דרכי ההשתלשלות קלג 6
ביתר דיוק ,עולם הניקודים נעשה מס"ג מ"ה ב"ן דס"ג ,ומע"ב ס"ג מ"ה וב"ן דב"ן .ולכן מצאנו
בכתבי רבינו האריז"ל שפעמים כותב דעולם הניקודים הינו ס"ג דס"ג או סמ"ב דס"גקעט ,ופעמים
כותב שהינו משם ב"ןקפ .ושניהם אמתקפא ,וזאת כי הס"ג דס"ג הינו בפנימיות ,והב"ן בחיצוניות
עולם הניקודיםקפב.
ונסביר בס"ד את הדבריםקפג:
z
ובכך תבין שאחד מטעמי השבירה הינו שהיה ריבוי אורות ביחס לכלים .שכן הטעם להשפעת האור מעבר ליכולת קבלת
הכלים הינו מפני שאיפתם של הכלים להשיג למעלה מיכולת הקבלה שלהם ,שכן בכח השתוקקות התחתונים לעורר
את השפע העלין ,וע"כ נשפע להם אורות למעלה מהשגתם ולא יכלו לסבול את ריבוי האור ולהתעלות למדרגת האור
הגדול ,ועל כן נשברו.
קעט .עיין עץ חיים ) (ú"î à"ô 'ç øòùוז"ל" :ואח"כ מן העין יצאו הנקודו' דס"ג".
קפ .עיין עץ חיים ) (å"ô 'è øòùוז"ל" :כי כמו שלצורך עיבור זו"ן מזדווגין או"א עלאין וישסו"ת נכללין עמהם ,כן
הכא ,הטעמים דס"ג מזדווגים עם כל ע"ב ,ומכ"ש שנקודות תגין ואותיות דס"ג מתחברים עמהם וטפלים להם וכו',
ואז מולידין בחינת ב"ן דחיצוניות ולבושם לחוץ ,הרי נולדה הנקבה עתה תחילה".
קפא .עיין יפה שעה ) ('â úåà à"ô 'ç øòù íééç õòוז"ל " :והא בשער ]טנת"א[ כתב רז"ל וז"ל ואחר כך לא הוציא
שאר בחינות לחוץ יען הם מלובשים תוך מ"ה וב"ן כנ"ל כדרך אורות ע"ב הכולל שלא נתגלו ממנו רק שערות הנמשכים
מע"ב דע"ב הכולל ושאר חלקיו טמורים תוך ס"ג הכולל והנה רצה להוציא גם מן מ"ה וב"ן שלו ואז עלו כו' ואז
מולידים בחי' ב"ן דחיצוניות ולבושין לחוץ והרי נולדה עתה הנוקבא תחלה יע"ש .הרי בהדיא שעולם הנקודים שהם
האורות שיצאו מן העינים בסוד ההסתכלות היא בחי' חיצוניות ב"ן והיא היא הבת שנולד תחלה .וצ"ל שלעולם אלו ואלו
דברי אלהים חיים ותרוייהו איתנהו ויצא חיצוניות ס"ג דס"ג מלובש בחיצוניות ב"ן הכולל ולכן עולם הנקודים נקרא על
שם ס"ג כי הוא הגדול .ובהכי ניחא מ"ש רז"ל לעיל בפרקין כי אורות העין הם בחי' ה' ראשונה שבשם ובחי' ה' אחרונה
יע"ש ובחינת ה' ראשונה הוא מצד חיצוניות שם ס"ג שבו ובחי' ה' אחרונה היא מצד חיצוניות שם ב"ן היוצא עמו".
קפב .בדרך העבודה הנקראת אליבא דנפשיה -שם ב"ן הינו כנגד ספירת המלכות שהינה סוד האמונה ,אשר "נשברה"
בעולם הניקודים ונפלה לבחינת "תרדמה עמוקה" .ר"ל שפנימיות מציאות השבירה הינה שהנבראים חיים את טבע
העולם החיצוני ,ואינם זוכרים את האמת האלוקית שעניינה חיים בדרך אמונה ,ולכן זוהי בחינת "שינה".
ולכן בכדי להתעורר מתרדימת השינה ,עשה ה' יתברך "שישבר" גם שם ס"ג שהינו הבינה ) ,(â"ñã á"îñ ì"øוהוא סוד
ההתבוננות באלוקות ,כנגד "הנפש האלוקית שבאדם" .ר"ל שגם הנפש האלוקית שבאדם הינה ב"גלות" בעולם הזה,
ונפלה לבחינת "אנא אמלוך" ,אבל אינה בגדר ישנה ,אלא "שבורה" ממצבה בגלות העולם הזה ,ולכן קשה לה ,וממילא
כל הזמן מתגעגעת היא לבוראה .ולכן התשוקה גורמת גם לנפש הבהמית שעניינה סוד הגוף בחינת שם ב"ן העולה
בגימטריא בהמה ,להתעורר ולעשות תשובה לחיות בעולם עם אמונה .ועל כן אף שעיקר השבירה הינה בסוד שם ב"ן
שהינו סוד גשמיות הגוף והנפש הבהמית אשר "שוכחים" את האלוקות ,מכל מקום לא יעשה התיקון לולא שנפלה
גם הנשמה האלוקית בסוד שם ס"ג ,כי כיון שהינה משתוקקת לשוב לשורשה ,על ידי כך מעוררת את מידת המלכות
שהינה סוד הכלי והגוף לשוב בתשובה ,ולהתעורר ולחיות באמונה.
קפג .עיין עץ חיים ) (á"ô 'ç øòùוז"ל" :אמנם האור הראשון שהיה בתחילה למטה ועלה למעלה שוב לא ירד ונשאר
שם מהטבור ולמעלה ושם הניח שורשו תמיד ומשם נתפשט ויצא דרך העינים ,והם הם הנקודים ,ונמשך ונתפשט בחוץ
עד סיום רגליו דא"ק וכו' .והנה כל האור הנמשך עד הטבור ,אפילו שהוא מבח' העינים ,הכל הוא נבלע ונכלל בעקודים,
ולכן איננו ניכר ,אבל האור הנמשך מתחת הטבור עד רגליו ,זהו לבדו נקרא בשם נקודות ,לפי שהוא עומד עתה לבדו".
וכן עיין מבוא שערים ) (á"ô à"ç éðù øòùוז"ל" :והמשכיל יבין מזה מ"ש בש"א ח"א פ"א כי בכל יציאת אורו' מחודשים
ועולמות נוספים אינו אלא על ידי צמצום אור כי כן היה צמצום הא"ס להוציא א"ק וא"ק להוציא הנקו' הוא האצי'
אלא לצורך עולם הבריאה שתחתיו שיהיה יכולת בו לקבל האור הנמשך לו וכו' .והנה אחר הצמצום והפרסא הנזכר
נמצא האורות שם רבים מאד במקום החזה והועילה עלייתם שם לצורך מיין נוקבין וכו' .והמשכיל יבין כי כן היה כאן
