Page 64 - 1901-MOZESON-NIV-SFATAIM.1901-MOPZESON-NIV-SFATAIM.1A
P. 64
קבלת רבינו האריז"ל yניב שפתים 2 לו
במצרים החל לכתוב האר"י את שיטתו בקבלה ,ובצפת המשיך להורותה ולדורשה .בעיר זו ישבו
לפניו כארבעים תלמידים ושמעו ממנו פירושים לספר הזוהר ודרושים במהלך ההאצלה בכוונות
התפילה ובכל הנושאים שהקבלה מלמדת על פי דרכה .לתלמידים אלה קרא ר' חיים ויטל "החברים
שבישיבת מורי ז"ל"כב.
הם לא ישבו לפני האר"י בבת אחת אלא בארבע כתות .ר"ח ויטל רשם את שמותיהם ואת הזמנים
שבהם נכנסו ללמוד אצל האר"י .רבינו האריז"ל לא כתב בעצמו את רובי תורתו ,אלא מעט מזעיר
ממנהכג .והמעט הזה גם כן שכתב בעצמו ,הינו בעיקר לאיזה מאמרי זוהר ,וזעיר שם זעיר שם מעט
שקלא וטריא בביאורי הרמ"ק זי"ע ,שכינוהו האריז"ל בשם "רבו"כד.
z
.(ã"ô éøàä éçáù ïëå à"ò 'ã úåîã÷ää øòù ìò å"çøäî
ולפי זה פירושיו שכתב בעצמו במצרים ,והן דרושיו שהרצה לפני תלמידיו בצפת ,כולם ע"פ האמת נתחברו ,וכולם
עפי' רוח הקודש נאמרו ונתגלו ,אלא שכל ההבדל ביניהם הוא היאך השיגם רבינו האריז"ל?
ויובן לכל האמור לעיל ,שבמצרים "השיג" את השגת הפירוש ע"י עמל ועיון רב ,ואילו בצפת היה זוכה אליהם בדרך
שפע ונבואה.
ברם ,ניתן לכאורה לסתור לכאורה טענת רבי מנחם די לונזאנו זי"ע ,מכך שרבינו האריז"ל עצמו לאחר עלייתו לארץ
ישראל עדיין היה "מחזיק בפירושו" ,כמובא בשער מאמרי רשב"י ) (â"ò 'àוז"ל" :שאלת ממני מה שבא כתוב בתקונין
וכו' .זכורני שגליתי זה בפירוש ספרא דצניעותא אצל דרוש לכל נתת בן זוג".
וכן כתב בספר ארבע מאות שקל כסף וז"ל" :זכיתי לדרוש שגליתי זה ,בפירוש ספרא דצניעותא ,אצל דרוש שדרשי
לכל נתת בן זוג".
ולכן מב' לשונות הנ"ל נראה בעליל ,שאכן רבינו האריז"ל החשיב ואישר בודאות גמורה את פירושו על הזוהר שכתב
במצרים .והראיה ,שמאוחר יותר בהיותו בצפת אחר שהשיג מעלתו הגדולה ,כתב לתלמידו" :שיוכל לבקש פירוש זה
אצל אחיו" .ולפי זה אין מקום לטענתו של רבי מנחם די לונזאנו זי"ע שכתב" :אילו היה יכול היה מתקנו או גונזו,
אבל לא יכול ,כי מיד שכתבו קפצו עליו אחיו וקרוביו ואוהביו ואוהביו ורעיו רודפי צדק מבקשי ה' ,כי רבים היו בימים
ההם והעתיקוהו".
וכל שכן בהיותו בצפת שנים לאחר מכן ,כתב לתלמידו שיוכל לראות את פירושו על "הספרא דצניעותא" והיא ביד
אחיו במצרים.
וכן אם לא תמצא נחת בתירוצים הנ"ל ,דע שגם רבינו הרש"ש זי"ע התייחס לכתביו של רבינו האריז"ל עצמו כברי
סמכא ,מכך שדלה מהם כוונות לסידורו הקודש ,מתוכם יש להזכיר את כוונת מטבע ברכה ,שרבינו האריז"ל דיבר בה
בג' מקומות ) ,(à"ò 'â úåðååëä øòùáå á÷ò úùøô úååöîä øòù á÷ò úùøô é"áùø éøîàî øòùוכמ"ש רבינו הרש"ש זי"ע
).(à"ò 'ë íåìù øäð
מעתה הבן וראה שאותה הכוונה שנתבארה בדברי רבינו האריז"ל בשער מאמרי רשב"י שממנה דלה רבינו הרש"ש
זי"ע לענין כוונת מטבע ברכה ,הינה היא כתובה על הספר בדיו "שחור על גבי לבן" ע"י רבינו האר"י עצמו בין שאר
כתיבותיו שכתב במצרים .והרי לן מכאן ,שרבינו הרש"ש זי"ע סמך עליהם כשאר דרושי רבינו המהרח"ו זי"ע שקיבלם
מרבינו האריז"ל.
כב .קונטרס 'שורש נשמתי' ).(úåðåéæçä øôñ àø÷ðä ìèéå ç"ø ìù åðîåéî ÷ìçë ñôãð
כג .רוב ככל מביאוריו אלו נכלל במקומן ב"שמונה שערים" ורשום עליהם שהם מכת"י "הרב הגדול זלה"ה" ,שבתואר
זה רגיל ר' שמואל ויטאל זי"ע לכנות את רבנו האריז"ל.
כד .עיין שער מאמרי רשב"י ) (à"ò ä"ñ÷ á"ç øäåæì øåàéáá â"ò 'ë äîåøú úùøôוכן בסוף "שער הכללים )õò" øôñ ùéø
.(ã"ò 'é "íééç
