Page 65 - 1901-MOZESON-NIV-SFATAIM.1901-MOPZESON-NIV-SFATAIM.1A
P. 65

‫ניב שפתים ‪ y‬קבלת רבינו האריז"ל לז‬                                                                                ‫‪3‬‬

‫כתביו של רבינו האריז"ל היה ממה שהשיג בראשית דרכו‪ ,‬בעודו בארץ מצרים‪ ,‬טרם עלותו לארץ‬
‫ישראל "אנוס על פי הדיבור"‪ ,‬וטרם זכה בשלימות השגותיו הנבואיות‪ ,‬בהופעת רוח הקודש עליו‬
‫על פי "גילוי אליהו"‪ ,‬ושאר "הופעות מופלאות" שאליהם זכה ברוב קדושתו‪ ,‬וגודל נשמתו‪ ,‬עד‬

                                        ‫שהגיע לשיא גדולתו‪ -‬בחינת "הר סיני דתורת הסוד"כה‪.‬‬
‫אמנם כתבו תלמידי האר"י את שיטת רבם בקבלה כפי ששמעוה מפיוכו‪ ,‬כדרך "תורה שבעל פה"כז‪,‬‬
‫ולא "תורה שבכתב"‪ ,‬ובראשם רבינו המהרח"ו זי"ע‪ ,‬אשר רשם את גילוייו הנוראים החושפים את‬

                                                  ‫‪z‬‬

‫כה‪ .‬עיין שבחי האר"י )‪ ('å óã‬וז"ל‪" :‬עד שבלילה אחד בישיבה של הרשב"י אמרו לו מה לך בארץ טמאה זאת‪ ,‬לך‬
‫לגליל העליון צפת תוב"ב‪ ,‬ושם תזכה לעלות למעלה יותר גדולה וכו'‪ .‬ובבואו שם שכח חכמתו ונסתלקה ממנו רוח‬
‫הקודש‪ ,‬ויחרד יצחק חרדה גדולה עד מאד‪ .‬מרוב צערו נרדם ויחלום והנה איש עומד לנגדו ויאמרו לך מה לך נרדם‪,‬‬
‫קום קרא אל אלקיך‪ ,‬ועשה סגופים וטבילות אחרים כדי שתשוב לאיתנך ותזכה למעלה יותר גדולה‪ .‬כי הסגופים‬
‫שעשית בארץ טמאה אינם מועילים לארץ ישראל‪ ,‬כי אויר של ארץ ישראל רוחני יותר‪ ,‬ויעש כן‪ .‬ולסוף ימים נחה‬
‫עליו רוח ה' בתגבורות שפע מבראשונה‪ ,‬והשיג החכמה האלקית גם כן בשלמות‪ ,‬עד שמזמן הרשב"י זלה"ה‪ ,‬עד זמנו‬

                                                                                                 ‫לא קום כמוהו"‪.‬‬
‫ועיין גם כן שער הכוונות )‪ (à"ò æ"ô çñô á"é ùåøã‬שכתב רבינו המהרח"ו זי"ע על הפעם הראשונה שבא רבינו האריז"ל‬

       ‫ממצרים בל"ג בעומר למירון וז"ל‪" :‬אין אני יודע אם אז היה בקי יודע בחכמה זו הנפלאה שהשיג אחר כך"‪.‬‬
                     ‫יוצא אפוא‪ ,‬שמה שגילה רבינו האריז"ל‪ ,‬הכל היה על פי מה שקבל מאליהו הנביא זכור לטוב‪.‬‬

‫כו‪ .‬אמנם עיין בספר שבחי האר"י )‪ ,(ç"é 'îò‬שם הלשון משתמע לתרין אנפין אודות כתבי התלמידים אם נעשו בהסכמת‬
‫רבינו האריז"ל או לא וז"ל‪" :‬ולכן עצתי היא שכל אחד מכם יכתוב מה ששמע ממני‪ ,‬ויהיה לכם לזכרון‪ ,‬ולדורות הבאים‬
‫אחריכם‪ .‬אמנם לא ניתן רשות לכתוב זולת להרח"ו ז"ל‪ ,‬שהוא יודע לירד לסוף דעתי‪ ,‬כי הוא ניצוץ מנשמת רבי עקיבא‪.‬‬

                                                      ‫עם כל זה היה כל אחד מה כותב מה שהוא שומע מן הרב"‪.‬‬
‫יובן‪ ,‬שמתחילה רבינו האריז"ל "יעץ" לתלמידיו שיעלו על כתביו את דבריו לדורות הבאים‪ ,‬ושוב כתב שלא נתן רשות‬

                                                                ‫הכתיבה לרק למהרח"ו זי"ע‪ ,‬והדברים סתראי נינה‪.‬‬
‫ועיין באגרת הר"ש שלומל )‪ ,(à"ò 'æ éøàä éçáù øôñá àáåä‬ש"הרגיש" שם "הרב המהדיר" הלא הוא מהר"ש דיין זי"ע‪,‬‬
‫את הסתירה בדברים‪ ,‬וכתב ליישב שמה שכתב מתחילה שיכתבו‪ ,‬ר"ל ראשי פרקים‪ ,‬ולא להעלותם על ספר "באר היטב"‬

                                            ‫ללמוד בו כל אדם‪ ,‬כי לזה לא נתן רשות‪ ,‬כי אם למהרח"ו זי"ע דייקא‪.‬‬
‫ועיין גם כן לשון רבינו המהרח"ו )‪ ("á÷òéá åðø" øôñì ïëå "á÷òéá úåãò" åøôñì åúîã÷äá ò"éæ çîö á÷òé éáø åàéáä‬וז"ל‪:‬‬
‫"דע כי קצת מחברינו כתבו להם ספרים מה ששמעו ממורי זלה"ה ומזולתו על שמו‪ ,‬וכולם כתבו הדברים בתוספת‬
‫גרעון כפי הדעות והבחינות שלהם‪ .‬ולכן נתפשטו כמה מיני כתבים כפי בחינת הכותבים וידיעתן‪ ,‬ובהבנתן במה שכתבו‬

                               ‫הניחו מקום לכמה קושיות‪ ,‬ולכן אין לסמוך על אותן הספרים‪ ,‬וצריך להרחיק מהם"‪.‬‬
                             ‫יוצא אפוא מלשונו הקדושה‪ ,‬כמה פגמים וחסרונות בכתבי תלמידיו של רבינו האריז"ל‪.‬‬
                              ‫האחד‪ ,‬ש"ערבבו" קבלת רבינו האריז"ל בקבלת מקובלים אחרים‪ ,‬והעלו הכל על שמו‪.‬‬

                                                                      ‫השני‪ ,‬שכתבו ב"תוספת וגרעון" כפי הבנתם‪.‬‬
‫השלישי‪ ,‬ממה שכתב לעיל "כפי הדעות והבחינות שלהם"‪ ,‬ר"ל שלא נתגלה להם כל היקף תורת רבם‪ ,‬אלא גילה להם‬
‫תיקונים לעבירות‪ ,‬כוונות ויחודים כפי בחינת שורש נשמתם דייקא‪ ,‬מה שאין כן לרבינו המהרח"ו זי"ע שגילה כל כללות‬

                                                                                         ‫תורת רבו בהיקפה המלא‪.‬‬
‫הרביעי‪ ,‬כיון שהבנתם לא היתה שלימה‪ ,‬שלא ירדו לסוף דעת רבינו האריז"ל‪ ,‬דבריהם מוקשים וחסרי בהירות‪ .‬ולכן‬

                                     ‫הסיק רבינו המהרח"ו זי"ע שאין לסמוך על אותן ספרים‪ ,‬וצריך להתרחק מהם‪.‬‬
‫כז‪ .‬עיין שבחי הארי )‪ (æ"é 'îò‬וז"ל‪" :‬יום אחד אמרו לו תלמידיו‪ ,‬נר ישראל למה לא יחבר ספר אחד מחכמתו להאיר‬
‫עיני דורות הבאים‪ .‬אמר להם אילו יהיו כל הקנים קולמוסים לא יספיקו לכתוב כל חכמתי‪ ,‬ושאני פותח פי לומר לכם‬
‫איזה סוד שבתורה‪ ,‬השפע מתרבה בי כמו נחל שוטף‪ ,‬ואני מבקש כמה מיני תחבולות מהיכן אפתח לכם צינור אחד‬
   60   61   62   63   64   65   66   67   68   69   70