Page 82 - 1901-MOZESON-NIV-SFATAIM.1901-MOPZESON-NIV-SFATAIM.1A
P. 82
קבלת רבינו האריז"ל yניב שפתים נד
את עריכתו החוזרת נימק ר"מ פאפירש זי"עעה ,בכך שמצא לפניו "דרושים מפוזרים בכתבים אחד
הנה ואחד הנה" ,ועל כן ערכם כדי שיצאו מתחת ידיו ספרים מסודרים בסדר הנאות.
עיון בעריכות הרבות שתיארנו בפרקים הקודמים מגלה כי נבדלו העורכים זה מזה בשיטות עבודתם.
הבדלים אלו ניכרים הן בדרכי הסידור הן בדרכי הההדרה ,והם נובעים מהמטרות השונות שהציבו
לעצמם העורכים במלאכתם.
מהרח"ו זי"ע ור' שמואל ויטל זי"ע -ר' חיים ויטל כתב וערך את ספר עץ חיים .בסידורו ובעריכתו
של ספר זה הקפיד על זהות הכותבים -הוא הבדיל בין הדברים שכתב האר"י בעצמו ובין הדברים
שהוא כתב ,ובין הדברים שהוא עצמו שמע מרבו ובין הדברים ששמעו חבריו מהאר"י .את כל
הדברים שכתב האר"י בעצמו אסף ר"ח ויטל וסידר בשער מיוחד.
ר' שמואל ויטל הלך בדרך הפוכה מאביו זי"ע .הוא נטל את ספר עץ חיים וערכו מחדש בשמונה
שערים בסידורו של ספר זה הקפיד על תוכנו -הוא כינס למקום אחד את כל אשר כתבו האר"י,
ר"ח ויטל ושאר תלמידי האר"י על נושא מסוים -וויתר על שמירת זהות הכותבים .אמנם ציין ר"ש
ויטל את זהותם של הכותבים בראשי קטעים אחדים ,אך על קטעים רבים אחרים לא עוין מאומה
והם נחשבים כתבי ר"ח ויטל עצמו.
ר' יעקב צמח זי"ע ור' מאיר פאפירש זי"ע -ר' יעקב צמח ערך וסידר את אוצרות חיים ,אדם ישר
וקהילת יעקב .בעריכתם של חיבורים אלה הקפיד על זהותם של החיבורים המקוריים .ספר אוצרות
חיים נמצא כמות שהוא ,ועל כן לא ערכו ר"י צמח שוב ולא עירב את תוכנו עם תוכנו של ספר
אחר .לעומת זאת ,דרושי אדם ישר ודרושי קהילת יעקב נמצאו מפוזרים בלי כל עריכה וסידור ,ועל
כן אחר שערכם בשני ספרים שונים שב ר"י צמח לעורכם ולסדרם.
בעת העריכה השנייה עירב את דרושיהם זה בזה ועשה מהם חיבור אחד הנקרא בשם אדם ישר".
גם עריכה זו לא ישרה בעיניו ,ועל כן שב לעורכם בשלישית .הפעם אגד יחד את אוצרות חיים עם
אדם ישר בספר אחד ושמו "עדות ביעקב" ,אלא שגם עתה הקפיד לסדר את הספר אוצרות חיים
לעצמו ,ואת אדם ישר לעצמו.
z
זה מזה ,ופזר אותם על פני סדר "האילן" מעילא לתתא ,ושיבץ ביניהם תוספות וחידושים מתוך כתבי "המהדורא קמא".
והתוצאה היתה -ספר המושלם ביותר בתורת האריז"ל ,מסודר על סדר ההשתלשלות ,הכולל בו כל כתבי "המהדורא
בתרא" ,גם לרבות סיכומי ומסקנות הרח"ו ז"ל ,ולא חסר בו גם מכתבי "המהדורא קמא" ,וכל הנושאים וההקדמות
המשלימים ידיעת כל פרט שבסדר ההשתלשלות .ולכן מעת צאתו לאור הפך להיות הספר העיקרי אשר רוב לומדי
כתבי האריז"ל שמו בם עיונם ,וקבעו בו יגיעם ,וגם המחברים כתבו פירושיהם עליו .כל זה לגבי ספר "דרך עץ חיים",
והוא הדין לגבי ספר "פרי עץ חיים" ,ו"נוף עץ חיים" ,שגם שבשעריהם וחלקיהם ישנם הרבה מכתבי "המהדורא
בתרא" של הרח"ו ז"ל שאינם ב"שמונה שערים" של הרש"ו ז"ל ,אשר להם תועלת מרובה ללומדים ,ומשובצים וכו'
עם הקדמות של כתבי "המהדורא קמא" הלקוחים מ"ספר הדרושים" ו"הכוונות" ו"הליקוטים" .ובזה הסתיימה עריכת
כתבי האריז"ל".
עה .עיין דרך עץ חיים ) (â"ò 'àוז"ל" :וראיתי גודל ספריו הקדושים על אשר אין להם סדר לא ראש ולא סוף ,ויענני
לבי ויאמר קח לך מגלת ספר וכתוב כל הדרושים הנמצאים שהם מפוזרים בכתבים א' הנה וא' הנה ,וקרב אותם א'
לא' למצוא חשבון וכו' .ובקושטנדינא העיר רבתי עם שמה ישבתי וכו' ,ואז סדרתי הספרים בסדר הנאות כאשר עיניכם
תחזינה מישרים".
