Page 84 - 1901-MOZESON-NIV-SFATAIM.1901-MOPZESON-NIV-SFATAIM.1A
P. 84
קבלת רבינו האריז"ל yניב שפתים נו
מאיר פאפירש זי"ע כי נזדמן הוא בביתו של המהרש"ו זי"ע וראה את סדרת "השמונה שערים",
ולמד משם את הסדר ,וזה גרם כי סדר עריכתו דומה ומקבילה היא לסדרת "השמונה שערים"
שבעריכת המהרש"ו זי"ע ,והינו על דרך זה:
כי ספר "דרך עץ חיים" ) ("íééç õò" íùá ìë éôá àø÷ðäמקביל לשער ההקדמות ,וכן "פרי עץ חיים"
מקביל לשער הכוונות ,וכן "טעמי המצוות" מקביל לשער המצוות ,שער היחודים ותיקוני עוונות
מקביל לשער רוח הקודש" ,זוהר הרקיע" מקביל לשער מאמרי רשב"י" ,לקוטי תורה מקביל לשער
הפסוקים" ,ליקוטי הש"ס מקביל לשער מאמרי רז"ל ,ו"ספר הגלגולים" מקביל לשער הגלגולים.
תועלת ידיעה זו הינה דרושה בקרב החוסים בצל החכמה .כי לימוד בדרוש מסוים בכתבי רבינו
האריז"ל ,בשתי עריכות מקבילות "מעשיר היטיב" את ידיעת הדרוש על בוריו.
וזאת כי לפעמים ונמצא תיבה אחת בעריכה המקבילה המשנה מכל וכל את משמעות הבנת הדרוש,
ומעמידה את הלומד לעיין בצורה נכונה ו"לקלוע אל השערה" בהבנת הנושא כפי שבאמת מסר
רבינו האריז"ל למהרח"ו זי"ע .ובפרט כי כן דרך המהרח"ו להעלים ולהסתיר הסודות ,ועל כן עלינו
לחפש בכתבותיו הראשונות או המאוחרות את כוונתו הרצויה.
ועוד שכאמור לעיל ,הרבה נושאים לא הוזכרו בעריכה המקבילה ,ומוכרחים אנו לעיין בשמונה
שערים ובדרך "פרי ונוף עץ חיים" של רבינו ר' מאיר פאפירש זי"ע ,עד אשר נזכה בס"ד לתורה
שלימה ומקיפה.
ר' מנחם עזריה מפאנו זי"ע -הרמ"ע מפאנו זי"ע בחר בדרך שלישית ,שמשלבת את שתי השיטות
גם יחד .הכיצד? בראשי הספרים שערך הציב את החיבורים כמות שהם ,ואחריהם סידר קטעים
בודדים ממקורות שונים .כך נהג בספר "כנפי יונה" שערך בראשונה.
הוא נטל את סדר האצילות שבספר כנפי יונה של ר' משה נג'ארה וחבריו כמות שהוא בראשי
חיבורים אלה .אחר כך נטל קטעים בודדים מחיבורים שונים ,סידר אותם על פי תוכנם וקבעם אחר
סדר האצילות הנזכר .כך עשה גם בספר הכוונות שערך .בראשו העמיד את ספר הכוונות של ר'
יהודה רומנו כמות שהוא ,ואחריו סידר קטעים בודדים שלקח ממקורות שונים.
דרך עריכה זו הינה פשרה בין שתי מגמות סותרות.
z
יוצא מדבריו הקדושים שהבין שאם רבינו המהרח"ו זי"ע לא הזכיר ענין זה בשער הכוונות שהינו מהכתבים המדויקים,
אם כן אין לסמוך עליו בהחלט .ולכאורה מכאן יש להוכיח שאין לסמוך כי אם על מה שכתב המהרח"ו זי"ע בשמונה
שערים ,ואם נמצאת שמועה בשאר הספרים שלא הוזכרה שם אין לנו לסמוך עליה.
ברם ,עדיין יש להקשות דאם ספר עולת תמיד הינו "בר סמכא" ,משום שהינו בכלל כתבי המ"ב שהוציא רבי יעקב
צמח זי"ע מהגניזה ,אם כן מדוע שלא לסמוך על דבריו ,אפילו אם לא נזכרו בשער הכוונות ,ובפרט כי ספר עולת תמיד
נערך ונכתב אחרי ספר שער הכוונות.
אלא נראה שראה ר' אליהו מני זי"ע שקיימת סתירה בין העולת תמיד לשער הכוונות ,ואכן בכגון דא יש להכריע
כמשמעות שער הכוונות ,וכל שכן אם השמועות סותרות בין השמונה שערים לבין שער העריכות.
אבל באופן שנמצאת שמועה מסוימת בשאר העריכות ואין היא סותרת דברי רבינו האריז"ל בשמונה שערים ,אנו סומכים
עליה בלא פקפוק ,ובתנאי שמדובר בספרי וכתבי מהרח"ו זי"ע המוסמכים .וכמו כן בכל הנוגע לסדרת כתבי האריז"ל
שבעריכת ר' מאיר פאפירש זי"ע ,שיש לסמוך על כל השמועות הכתובות שם ,זולת אם נמצא סתירה ביניהם לבין
השמונה שערים ,על פיהם נכריע.
