Page 120 - 9322

‫‪4‬‬

‫‪WURZELN‬‬

‫ווארצלען‬

‫שורשים‬

‫כעבור ארבעה חודשים מצאתי את עצמי שוב בפריז‪ ,‬סועדת ארוחת‬
‫ערב עם זמרת אופרה צעירה שענדה מגן דוד כסוף על צווארה‪.‬‬
‫את מי ֶלנה פגשתי דרך קבוצה של יידישיסטים בניו יורק‪ .‬מילנה‬
‫היהודייה‪ ,‬בת לאב מרוקני שמשפחתו ניצלה בידי ברברים במהלך‬
‫המלחמה‪ ,‬ול ֵאם פולנייה אשכנזייה שגדלה גם היא בין ניצולים‪ ,‬היתה‬
‫מודעת לעבר בלי שיהיה לה שום קשר ישיר אליו‪ ,‬ולמדה יידיש כדרך‬
‫להתחבר למורשתה‪ .‬היא עבדה על הופעה של שירים ישנים ביידיש‬
‫והיתה זקוקה לעזרה בשחזורם; כששמעה שאני בפריז‪ ,‬שאלה אם‬

‫אסכים שתקליט אותי שרה אותם‪.‬‬
‫יום לאחר הגעתי היה ערב ראש השנה‪ ,‬ומי ֶלנה לקחה אותי‬
‫לתפילת ערבית בבית כנסת מסורתי (המקבילה האירופית ליהדות‬
‫קונסרבטיבית)‪ .‬היא מצאה לנכון להסביר לי שהרב הוא יהודי מ ֶאלזס‪,‬‬
‫משום של ֹו‪ ,‬ולאשתו ולילדיו‪ ,‬היו בלוריות שיער בלונד־פלטינה‬
‫ועיניים תכולות שלא ראיתי מימיי בקהילה יהודית‪ .‬הם נראו כמו‬
‫משפחה של דוגמ ֵני־על סקנדינביים‪ ,‬לא כמו יהודים‪ .‬מצד שני‪ ,‬חלק‬
‫משאר הנוכחים היו ממוצא מרוקני‪ ,‬והקהילה עברה לסירוגין בין לחנים‬

‫אופראיים אשכנזיים לנעימות מסתלסלות שהזכירו את המאגרב‪.‬‬
‫מילנה לא דיברה היטב אנגלית‪ ,‬ואני לא דיברתי היטב אפילו‬
‫צרפתית של תיירים‪ ,‬ולכן תיקשרנו בעיקר ביידיש‪ .‬זאת היתה שפת‬