Page 125 - 9322
P. 125
המורדת — אל החופש בברלין |125
נכנסתי שמאלה ,ופתאום מצאתי את עצמי מעבר לווילון קטיפה עבה,
בעולם אחר.
עליי לציין שבבוקר בחרתי ללבוש ג'ינס אדום ,ובשעה שנכנסתי
עלתה בראשי המחשבה ,שאולי זאת לא היתה האפשרות האופנתית
החכמה ביותר בנסיבות הקיימות .עם זאת ,ברגע שהגעתי אל תוך בית
התפילה הקטן ,הוקל לי לראות שכל הנוכחים היו יכולים להיחשב
בלי קושי להקת דוגמנים בהפסקה בצילומים ל"ו ֹוג" .הנשים היו
שזופות ,רזות ושופעות שיער מבריק; מפרקי הידיים שלהן היו עדויי
צמידים ,צוואריהן עטופים בצעיפי משי .הגברים היו מטופחים ונאים
באותה המידה .אבל אחרי שעיכלתי את הסצנה ,שמתי לב למשהו
נוסף .ב ָמקום התנהלה תפילה אמיתית ,עם רב על בימה באמצע בית
הכנסת ,מוקף גברים בטליתות ,ששרו שירים שלא זיהיתי ,מילים שלא
הצלחתי למקם .היה ברור שכל האנשים כאן מכירים אלה את אלה;
אני הייתי הזרה היחידה .וכל משך הזמן הזה שבו גדלתי בכת סאטמר
בוויליאמסבורג ,היהודים האלג'יראים האלה קיימו יהדות משלהם,
לגיטימית ואותנטית לא פחות מזו של מקביליהם החסידים ,ואולי
אפילו יותר .איך לא קלטתי מעולם ,שייתכן שיש קהילות יהודיות בכל
רחבי העולם ,שלתפיסותיהן ואורחותיהן אין שום דבר במשותף עם זו
שלי ,אך הן מחוברות למורשתנו המשותפת לא פחות מכל אחד אחר?
כשיצאתי מבית הכנסת ,ראיתי אישה זקנה וקמוטה עטופה ב ָשל
רקום בצבעים מטאליים מדליקה נרות בצד .באותו הרגע ,בעודי
מתבוננת בלהבות שידיה סוככו לגונן עליהן ,ידעתי שמצאתי פיסה
מזהותי החדשה .נסוגותי מהיהודיות שלי די הצורך לאפשר איזה
מין פרספקטיבה גלובלית ,די הצורך לקלוט את המגוון והמורכבות
הטבועים בה .אולי אוכל גם אני להיות איזה מין יהודייה גלובלית,
מישהי שתוכל להיות פתוחה לכל ההשתמעויות של היות יהודי,
שתוכל לגלות את מלוא הספקטרום הססגוני הרחב שלה .מדוע ארצה
להגביל את עצמי אי־פעם לגרסה אחת?
הפעם ,עם שובי לניו אינגלנד על מדשאותיה המטופחות וגדרות העץ
הלבנות שלה ,החנויות לציוד ספורט והפונדקים הכפריים המעודנים,
