Page 122 - 9322

‫‪ 122‬דבורה פלדמן|‬

‫מולי הזדהתה כגרמנייה‪ ,‬ובפעם הראשונה ניסיתי לגר ֵמן את היידיש‬
‫בפי די הצורך‪ ,‬שיהיה אפשר להבינה‪.‬‬

‫הסתכלתי סביבי על הקבוצה התוססת‪ ,‬מלאת פליאה על כך‬
‫שנהגתי להאמין‪ ,‬על בסיס מה שלימדוני בילדותי‪ ,‬שיש רק דרך אחת‬
‫להיות יהודי‪ ,‬שכל השאר פשוט מזייפים את זה‪ .‬אפילו כשהרחבתי את‬
‫המעגל כדי לכלול בו את הקהילה היהודית האשכנזית האמריקנית‬
‫בכללותה‪ ,‬עדיין ניצבתי בפני אותה הגישה ההומוגנית לקיום אורח‬
‫חיים יהודי‪ .‬מעולם לא עלה על דעתי‪ ,‬שמעבר לאוקיינוס האטלנטי‬

‫שוכן עולם חדש שלם של פרשנויות ומסורות‪.‬‬

‫למחרת בבוקר החלטתי לבקר ברובע היהודי העתיק בפריז‪ .‬חציתי‬
‫את ה ֶסן בעצבנות על אופניי בניסיון לחמוק מהתנועה הממונעת‬
‫בכביש‪ .‬מימיי לא רכבתי על אופניים בעיר קודם לכן‪ ,‬והנה מצאתי‬
‫את עצמי רוכבת בפריז! הרגשתי כמו בחורה בפרסומת לבושם‬

‫צרפתי‪.‬‬
‫כשהגעתי ללב המאֶרה‪ ,‬פינו השדירות הרחבות את מקומן לרחובות‬
‫הצרים ביותר שנתקלתי בהם עד כה בפריז‪ ,‬כך שכשהרמתי את עיניי‪,‬‬
‫הגגות כמו רכנו זה לזה כשרק רצועת שמים צרה נראית מעליהם‪ .‬בר ּו‬
‫ֶדה ר ֹוזי ֶיר‪ ,‬סמטה קצרה מרוצפת אבן שנאמר עליה כי היתה הרחוב‬
‫הראשי המקורי של הרובע היהודי‪ ,‬עמד באוויר ריח פלאפל טרי‪ .‬מכל‬
‫עבר סבבו אותי תיירים שעמדו עם פיתות עטופות רדיד אלומיניום‬
‫וניסו לא לטפטף טחינה על סביבותיהם‪ .‬אבל אחרי שהעפתי מבט‬
‫מהיר סביבי‪ ,‬היה נדמה שפלאפל הוא הדבר היחיד הקרוב ליהודי שר ּו‬
‫ֶדה ר ֹוזייר מציע‪ .‬הצטמררתי‪ :‬העובדה שמגן דוד מתנוסס על סוכך‬

‫הדוכן לא עושה את הפלאפל ליהודי פתאום‪.‬‬
‫הולכתי את אופניי לאמצע הרחוב‪ ,‬שם הצטלבה איתו סמטה‬
‫ארוכה ממנו שהובילה החוצה לשאר המאֶרה‪ .‬עברתי על פני בוטיקים‬
‫אופנתיים ומאפיות שובות־לב שהכריזו כי מוכרים בהן "מטעמים‬
‫ִיידיים" כמו קנישעס ורוגלעך‪ .‬איש בתוך המאפיות הללו לא ידע לדבר‬
‫יידיש או להתגאות בידע כלשהו בנוגע למקום הכנתם של המטעמים‪,‬‬
‫או האם המתכונים הועברו מדור לדור או פשוט הומצאו מחדש בידי‬