Page 131 - 9322

‫המורדת — אל החופש בברלין ‪|131‬‬

‫ואיש מעולם לא עורר בו אלא גאווה על יכולתו הזאת‪ .‬הכרתי טובה‬
‫רבה על כך‪ ,‬שהוא יכול לכל הפחות לבטוח בעובדה‪ ,‬שרוב האנשים‬
‫לא ינסו להפלות אותו ולמנוע ממנו דבר מה בגלל דמו‪ .‬ובה בעת‬
‫רציתי שיבין‪ ,‬שדחייה מהסוג הזה היא חלק מן ההיסטוריה שלו‪ .‬איך‬
‫להסביר לו את זה בלי להפחיד אותו? לא הייתי מעיזה לדבר איתו‬
‫על השואה בגילו‪ ,‬גם לא על אף אחת מהרדיפות הגדולות האחרות‬
‫כמו האינקוויזיציה בספרד‪ ,‬אבל רציתי לספר לו את הסיפור האתני‬
‫של יהדות התפוצות‪ ,‬על אבותיו שחיו בתנאים שונים מאוד מאלה‬
‫שאנו חיים בהם כיום‪ .‬החלטתי להראות לו את הסרט "כנר על הגג"‪,‬‬
‫להסביר לו איך נראו חיים יהודיים בעבר‪ ,‬בלי יוצא מן הכלל —‬
‫שנדרשו מלחמה גדולה והמון שינויים כדי שנחיה כפי שאנחנו חיים‬
‫כיום‪ .‬התבוננתי בו מנסה לעבד את הדברים‪ ,‬וקלטתי עד כמה אנחנו‬
‫שונים — אני מעולם לא יכולתי לראות את עצמי מחוץ לזהות הזאת‪,‬‬
‫והוא נאבק למ ֵקם את עצמו בתוכה‪ .‬האם זה אומר שבאמת הצלחנו‬
‫להימלט? האם שיחררתי אותו ממורשת כפויה ואיפשרתי לו להגדיר‬

‫את עצמו?‬

‫החלטתי לקחת אותו איתי בנסיעתי הבאה לאירופה‪ ,‬ובחופשת האביב‬
‫שלו נסענו לאנדלוסיה‪ ,‬ערש מפורסם של מחשבה יהודית ביבשת‪.‬‬
‫הוא למד ספרדית בבית הספר‪ ,‬וזאת היתה הזדמנות בשבילו לתרגל‬
‫את כישורי השפה בשעה שאני המשכתי לחקור את המשיכה הרגשית‬
‫שחשתי‪ ,‬שהלכה והתחזקה עם הזמן‪ .‬ידעתי שספרד מילאה תפקיד‬
‫חשוב לא רק בחיי היהודים ביבשת אירופה אלא גם במסגרת המורשת‬
‫המסוימת שלי‪ .‬האמונות והמסורות המיסטיות שטיפחו ותיעדו‬
‫מלומדים ספרדים שולבו והותכו אל תוך המסורת החסידית‪ ,‬ואני‬
‫נחשפתי בילדותי למנהגים וסיפורים שמקורם נעוץ בתקופה הזאת‪.‬‬
‫הביקור באנדלוסיה היה בבחינת הכרה בעובדה‪ ,‬ששורשי מורשתי‬
‫נעוצים עמוק הרבה יותר מוויליאמסבורג‪ ,‬עמוק אפילו מן האימפריה‬
‫של בית הבסבורג‪ ,‬עמוק מן המאה השמונה־עשרה‪ ,‬עם היווסדות‬
‫התנועה החסידית עצמה‪ .‬זאת היתה הכרה במערכת שורשים רחבה‬
‫ועמוקה‪ ,‬אישור לכך שעברי איננו אנומליה בלבד אלא תוצר של‬