Page 134 - 9322
P. 134
134דבורה פלדמן|
השפעת אורח החיים של האנוסים הידהדה לאורך הדורות; היא
שולבה לחלוטין במסגרת מסורותיהם .העובדה שלא היה עוד צורך
במסורות האלה אין פירושה שעכשיו ייפטרו מהן .אחרי הכול ,ערכן
של מסורות אינו טמון במשמעותן הנוכחית ,אלא דווקא במשמעותן
העתיקה.
דברי האיש לא ריפו את ידי יצחק .הוא התלהב מאוד לחקור את
המוזיאון ,רץ קדימה וקרא אליי כשמצא משהו שרצה להראות לי.
אבל אני התהלכתי בבית הקטן שקועה בהרהורים.
השפלתי מבט אל דף ההדרכה שנתן לי האיש .ד ּו ּבר בו על תולדות
היהודים בקורדובה .היינו עכשיו במה שעדיין כונה הרובע היהודי,
אבל לפי המסמך ,כל הבתים שאוכלסו בשעתו בידי יהודים נהרסו
במהומות במאות הארבע־עשרה והחמש־עשרה.
בדרכנו החוצה העליתי את הדבר באוזני האיש" .אז אם מה
שנקרא הרובע היהודי נמחק לגמרי אחרי שהיהודים כבר גורשו ,מדוע
ממשיכים לכנות אותו הרובע היהודי? אפילו האדמה שאני דורכת
עליה לא יהודית! זה מאות שנים שגרים עליה נוצרים ".הוא ודאי
הרגיש שנקלע למצב קשה .אני בטוחה שאיש מעולם לא שאל אותו
שאלות רבות כל כך ,ואני יודעת שזה היה לא מנומס מצדי ,אבל הייתי
מתוסכלת ולא הצלחתי להתאפק.
"קוראים לו הרובע היהודי לזכר האנשים שחיו כאן קודם ,גברתי",
הוא אמר בסבלנות.
"אבל תסתכל סביבך ",אמרתי" .היום זאת השכונה המגניבה
שלכם! היום זה הסוהו שלכם ,הווסט וילג' ,כמו אצלנו במנהטן .יש
לך מושג עד כמה זה מעליב ,שהשכונה הכי אופנתית והכי יקרה שלכם
קרויה לזכרם של האנשים שדוכאו ועונו כאן? ספרד לא עשתה שום
מאמץ להושיט יד לקהילה היהודית או לקדם את פניה בחזרה .הדבר
הנכון לעשות יהיה לתת להם את השכונה הזאת .לא פלא שנשארו כאן
רק עשרה יהודים".
לא הייתי גרה כאן גם בעוד מיליון שנה ,חשבתי .עצם המחשבה
העלה בי בחילה .יצאתי מהמוזיאון בתחושה שהוציאו לי את כל
האוויר.
