Page 142 - 9322

‫‪ 142‬דבורה פלדמן|‬

‫היוונים את דמותה על מטבע‪ .‬העריצו אותה על שום יופייה‪ ,‬חוכמתה‪,‬‬
‫ויותר מכול — כוחה‪ .‬חכמינו שיערו שגברים ניסו להינשא לה‪ ,‬אך היא‬

‫סירבה‪ .‬לכן קיבלה את הסיומת הדו־משמעית — אשת לפידות‪.‬‬
‫כשהגשתי מועמדות ראשונית למכללה ונזקקתי לשם רשמי‬
‫במסמכים‪ ,‬גיליתי שבתעודת הלידה שלי כתוב רק דבורה‪ ,‬ומאותו‬
‫הרגע ואילך השלתי מעליי את שרה‪ .‬בשבילי‪ ,‬שרה היה ֵשם ישן‪ֵ ,‬שם‬

‫של נערה פסיבית‪ .‬דבורה היתה העתיד‪.‬‬
‫דבורה‪ ,‬אשת הלפיד‪.‬‬

‫מאות שנים לאחר שלטונה של דבורה יהודים הוסיפו לדבר עליה‪,‬‬
‫אבל לאו דווקא בנימוס‪ .‬קבוצת הרבנים שישבה סביב שולחן בבית‬
‫הכנסת והתווכחה על כל מילה בתנ"ך‪ ,‬שדאגה לתעד את פגישותיה‬
‫בפרוטוקול שהיה לאוסף חיבורים שעתידים להיאגד במסגרת התלמוד‪,‬‬
‫שמה לעצמה למטרה להקטין‪ ,‬בנחישות מרושעת‪ ,‬את מעט הנשים‬
‫שהצליחו לפלס את דרכן אל תולדות התנ"ך‪ .‬הם התמקדו בדבורה‬
‫בעוקצנות בלתי מרוסנת‪ ,‬שכן מתוך הקבוצה הזעומה של נשים שזכו‬
‫לאזכור חיובי בכתובים‪ ,‬היא באמת ובתמים נתפסה כ ִאיום היחיד‪.‬‬
‫דבורה‪ ,‬שלא היתה סתם אישה קדושה‪ ,‬גם לא ֵאם או רעיה‪ ,‬ה ֵפרה כל‬
‫כלל בספר עת תפסה עמדה שמאז ומעולם החזיקו בה גברים‪ ,‬ולעולם‬
‫לא תחזיק בה אישה אחריה‪ .‬היא מתה בלתי מרוסנת‪ ,‬אך אין ספק‬
‫שהיו מי שרצו שתפרוש לנישואים נוחים‪ ,‬כדי שתשקע מאחורי שם‬

‫בעלה לתהום השכחה‪.‬‬
‫יש פסקה זכורה במיוחד בתלמוד‪ ,‬שמתעדת שיחה שבה הרבנים‬
‫מתחרים ביניהם בהגחכת שמות הנביאות‪ .‬רצה הגורל וחלק מאותן‬
‫נשים נקראו על שם חיות‪ ,‬שמות שנועדו לסמל שקדנות‪ ,‬תכונה‬
‫נערצת בנשים יהודיות‪ .‬הדבורה היא ברייה עמלנית‪ .‬הרבנים לועגים‬
‫ִלדבורה באמצעות תקיפת שמה‪ ,‬שהם מכנים וולגרי ולא מתוחכם‪.‬‬
‫אך העברית כשפה פועלת בצורה מעניינת מיוחד‪ .‬מילים מורכבות‬
‫משורשים בני שלוש אותיות‪ ,‬ומשמעותן משתנה בהתאם לתחיליות‪,‬‬
‫לסופיות ולתנועות התקועות ביניהן‪ .‬השורש של דבורה הוא דב"ר‪.‬‬
‫ה־ה' הנעוצה בסוף מסמנת בדרך כלל מין נקבה‪ .‬לכן‪ֶ ,‬ד ּברה מתאר‬

‫למעשה את מי שמדברת‪.‬‬