Page 183 - 9322
P. 183
המורדת — אל החופש בברלין |183
המסך ורצתי לדלת לפני שתיסגר .הכרטיסן ,גבר מבוגר ורזה בעל
שפם לבן צמרירי שהסתיר את פיו ,בדיוק עמד לנעול אותה.
"מינכן?" שאלתי.
"יה ,מינכן ",הוא אמר ודירבן אותי לצאת מבעד לדלת הפתוחה
למחצה.
רק כשירדתי קלטתי שעל השלט בתחנה כתוב ר ֹוזנהיים .מיהרתי
להסתובב בחזרה וניסיתי לשוב ולעלות לרכבת ,קוראת לעבר הכרטיסן
שזאת התחנה הלא נכונה ,אבל הוא פשוט משך בכתפיו שעה שהסתכל
לי בעיניים וטרק בפרצופי את דלת הרכבת.
הרגשתי עדה למעשה אכזריות שלא יתואר במילים .חזי התכווץ,
ריאותיי התפקעו; נשימתי פרצה מתוכי בגעש דומע ,וקרסתי על
ערימת התיקים הקטנה שלי על הרציף .מרחוק יכולתי להבחין
במעורפל ,מבעד למעטה האפרורי ,בשורת אנשים מעברה האחר של
התחנה ,צופים בי בשקט.
כשהגעתי לבסוף לתחנה המרכזית של מינכן ,אחרי שמצאתי רכבת
מקומית בקצה השני של תחנת רוזנהיים ,ירד גשם שוטף בחוץ .ניגשתי
לבר בתחנה והזמנתי קפה בגרמנית .הברמנית שאלה אותי מאיפה אני;
היא אמרה שהמבטא שלי ז ּוס ,מתוק .ומאחר שרק התחלתי לנווט את
דרכי בשפה המוזרה הזאת ,שהיתה מוכרת ומנחמת אך גם מעוותת
ומאיימת בה בעת ,מאחר ששמעתי את המילה הגרמנית ז ּוס כאילו
היתה המילה היידית זיס ,לא ידעתי אם עליי לתפוס את דבריה
כמחמאה או כהתנשאות ,אם כי לכל הפחות שמחתי לראות שמוצאי
אינו ברור עד כדי כך.
"רוצה לנחש?" שאלתי.
"אין לי שמץ של מושג ",היא אמרה" .בדרך כלל אני יודעת להגיד
מיד ,אבל המבטא שלך הוא תערובת של הרבה מקומות .צ'כי? פולני?
שוויצרי? אולי הולנדי?"
חייכתי לתוך הספל .היא התמקדה ב־ח' החזק שלי ב־.ich
"מעורב ",עניתי.
שני גברים שיכורים מאוד הציעו לי נישואים בזמן שאכלתי בשלוש
אחר הצהריים .הם עמדו קרוב מדי ,והבירה התערבלה בכוסותיהם.
