Page 184 - 9322

‫‪ 184‬דבורה פלדמן|‬

‫משקיפים מהצד אמרו לי לא להיבהל‪ ,‬זאת פשוט התרבות‬
‫הבווארית‪" .‬אנחנו מאוד חברותיים‪ ",‬אמר בחור אחד שלפת את ידי‬

‫בחוזקה‪ .‬חילצתי את ידי וניסיתי לקום מהבר‪.‬‬
‫מרקוס הוא שהציל אותי אז‪ ,‬חצץ בין השיכורים והתמקם בצורה‬
‫מגוננת על שרפרף הבר לצדי‪ .‬גבוה‪ ,‬רחב‪ ,‬גרמני־למראה בכל מובן‪,‬‬
‫אבל בתוספת עקמומיות מסוימת של האף ששיוותה לו מראה נעים‬
‫יותר‪ ,‬וחצי־חיוך משועשע ששיכך את המזג החמור שבתווי פניו‬
‫הזוויתיים‪ .‬הוא היתמר פתאום באופק הראייה שלי‪ ,‬חוסם את כל מה‬
‫שנכלל בו‪ ,‬והרגשתי כאילו מישהו הניח יד מצננת על מצחי — כל‬
‫מה שהיה עליי לעשות עכשיו הוא להתרכז בנקודת המיקוד הזאת‬
‫היישר מולי‪ ,‬וכל הרבדים הזרים והמפחידים שארבו מאחוריו יכלו‬
‫לשוב ולאבד את הרלוונטיות שלהם לעת עתה‪ .‬החלפנו דברי נימוסים‬
‫וראיתי שהוא פיכח והגון‪ .‬הוא החמיא לי על המשקפיים עבי־המסגרת‬
‫ואמר בנימה של כמעט פליאה‪ ,‬שאני נראית כאילו נפלתי מסרט של‬
‫וודי אלן‪ .‬לאור הנסיבות סלחתי לו הפעם על הקלישאה‪ ,‬וכעבור זמן‬
‫קצר השיחה נדדה לנושאים מעניינים יותר‪ .‬סיפרתי לו שאני מתכננת‬
‫להתחקות אחר המסלול של סבתי ברחבי אירופה‪ ,‬ושגרמניה היא התחנה‬
‫האחרונה והבלתי נמנעת במסעי‪ .‬חיכיתי שיתחיל להתגונן או שיירתע‬
‫מהנושא‪ ,‬אבל הוא הגיב בסקרנות שלווה‪ .‬הוא סיפר לי‪ ,‬בפנים ישרות‬
‫ככל האפשר על אף חצי־החיוך העיקש‪ ,‬שהוא צאצא של מנוניטים‬
‫מצד אחד אבל נאצים מהצד השני‪ .‬הוא אמר שסבו אפילו התפאר בכך‬

‫שנישק את ידו של היטלר‪ ,‬כאילו ביקש לראות אם אזדעזע‪.‬‬
‫השתתקתי והתבוננתי בו במבט חוקר‪ .‬נדמה שהרגע טומן בחובו‬
‫הזדמנות כבירה; השיחה הראשונה שניהלתי בחיי עם גבר דובר‬
‫גרמנית‪ ,‬שלא התעטף מיד בהכחשות או סיפר על סבו פעיל המחתרת‪.‬‬
‫נראה לי שמרקוס הרגיש רחוק מספיק מן העבר כדי לחוות מעט כאב‬

‫מן העיסוק בו‪ ,‬ומיד ניצתה בי סקרנות לדעת למה‪.‬‬
‫"העניין הוא לא כל כך מה שהסבים שלך עשו‪ ",‬אמרתי לו שקועה‬
‫בהרהורים‪" ,‬או מה שהסבים של מישהו מאיתנו עשו‪ ,‬אלא מה אתה‬
‫היית עושה אילו חיית אז‪ .‬אני יכולה להיות בטוחה שלא היית נגרף‬

‫בשיגעון ההוא והורג מישהי כמוני?"‬