Page 192 - 9322
P. 192
192דבורה פלדמן|
שרפו אותה.
רוח רע נשב אז
גשם קר ,רטוב
כשמצאתי אותך ילדי,
ביער הרטוב.
שנינו ברחנו יחד
לחפש מקום בטוח
מצאנו כמה פרטיזנים
ונשארנו איתם...
אל תדאג ילדי,
שן טוב...
יום אחד עוד תפגוש את אלוהים
ואז תוכל לבקש ממנו
לנקום את דם אמך.
"זה שיר הערש שלי ",אמרתי והסתובבתי להביט בו" .זה מה ששרו
לילדים בקהילה שלי".
עיניו היו פקוחות עכשיו ,והוא זקף גבותָ " .יה ,כבד".
"אני מרגישה כאילו השיר הזה הוא סיכום של כל ילדותי ".זאת
היתה מעין התנצלות ,ובו בזמן מעין אזהרה .רציתי שיבין שאיני
מסוגלת לשלוט ברגשות האלה שמתערבלים ועולים אל פני השטח
עכשיו ,כמו ציקלון שחששתי שיסתער עליו בזמן שהתגעשו מתוכי
במלוא זעמם הבלתי נשלט .אולי ניסיתי להגיד לו לסגת ,לגונן על
עצמו.
בסופו של דבר השמש יצאה .כשפקחנו את עינינו בבוקר ,זינקנו
מהמיטה וגרפנו ארוחת בוקר מהירה .היינו להוטים לנצל את מזג
האוויר ולעשות הרבה ככל האפשר ,שכן התחזית ניבאה גשם נוסף
בהמשך השבוע.
"לאן נוסעים?" שאל מרקוס כשהיינו במכונית.
"להרים ,כמובן!" מימיי לא ראיתי את האל ּפים מקרוב ,או כל
