Page 194 - 9322
P. 194
194דבורה פלדמן|
"אם אנחנו כבר פה ,נראה חבל לא לעשות את זה .מי יודע אם
אהיה עוד פעם בחלק זה של העולם!"
"בכמה זמן נסיעה מדובר?"
"שעה ,אולי שעה ועשרה ",קישקשתי .הוא בטח ידע שאני משקרת,
אבל לא אמר דבר.
ב ּב ֹולצאנ ֹו שמתי לב שהשלטים כתובים באיטלקית ובגרמנית גם
יחד .חנינו מול כנסייה גדולה וחצינו את הרחוב ,ומרקוס הזמין פיצה
בגרמנית בדוכן רחוב .עמדנו ליד שולחן גדול תחת שמשייה לאכול.
דרורים החלו להתקהל סביבנו בתקווה לפירורים .אחרי שאכל די
הצורך ,מרקוס החל להאכיל אותם.
"תראי את זה ",הוא אמר כשהדרורים התחילו להתעופף אל קצות
אצבעותיו כדי לנקר את פירורי הלחם שהושיט .הסתכלתי עליהם
מתקרבים אליו בזהירות ,טופחים בכנפיהם שעה שריחפו סמוך לידו
בניסיון לקחת איתם מעט לחם .רוב הפיסה היתה מתפוררת ונופלת
ארצה ,והם היו נותרים עם פירור בלבד במקורם.
זרקתי חלק מהקרום ,והדרורים התיישבו על גדר השיחים לידינו.
"אל תעשי את זה ",גער בי מרקוס" .תני להם לבוא אלייך".
"אני מעדיפה שלא .אני מרגישה לא בסדר להכריח אותם לעשות
את זה רק כדי לשעשע אותי".
הוא גיחך .הסתכלתי עליו ממשיך לפתות את הציפורים אל ידיו
הפשוטות ,מחייך בחדוות ניצחון בכל פעם שדרור התעופף בסרבול
לקראתו .הוא ציין פעמים רבות כמה הוא אוהב בעלי חיים ,וראיתי
אותו עוצר ללטף כל כלב וחתול ברחוב ,אבל המחזה הזה היה בעיניי
דרך מוזרה להפגין את האהבה הזאת.
יונה התקרבה וזרקתי כמה פירורים לעברה ,זוכרת איך סבתי תמיד
נהגה להשאיר אוכל לציפורים על המרפסת.
"אחח ,אל תאכילי את היונים!" אמר מרקוס" .הן סתם טיפשות".
"זה אומר שפחות מגיע להן לאכול?"
להקה של יונים ירדה אז ,ובבת אחת השתרר כאוס .מרקוס צדק
במובן מסוים .הסתכלתי על היונים חגות במעגלים עיוורים ,כאילו
