Page 198 - 9322
P. 198
198דבורה פלדמן|
ועוד אחד מאחור עם מרפסת קטנה ,ושם ישבנו .ורדים מטפסים
ורודים צעירים היו קשורים בקפידה למעקה המרפסת; הצמחים היו
מטופלים ללא רבב בעציצי קרמיקה יפים .ל ָאדה היו שיער לבן לגמרי,
עיניים כחולות חיוורות גדולות ועור בהיר מאוד .עיניי סרקו את הגן,
ולרגע הרגשתי כאילו אני מסתכלת בגן שבזיכרוני ,הם היו דומים כל
כך במבניהם; הרגשתי כאילו באתי לבקר את סבתי שלי .ניהלנו שיחת
חולין במרפסת ,ולראשונה קלטתי עד כמה אני מתגעגעת לנוכחותו
של אדם מבוגר בחיי ,כמו פעם.
"רציתי לשאול אותך על ההורים שלך ",אמרתי לבסוף ,אחרי
שחיסלנו עד תום קערת תותים בשמנת" .אני ממש סקרנית לדעת
איך היה לגדול אצלם ,ואיך הצלחת לצאת כל כך שונה ולגדל בן כמו
מרקוס".
"ההורים שלי שנאו את כל מי שלא היה גרמני ,לא רק יהודים.
אפילו על ערש דווי ,אבא שלי לא הביע שום חרטה .אמא שלי לא
הפסיקה לדבר על הפעם ההיא שבה הוא נישק את ידו של הפיהרר.
בואי ,אני אראה לך תמונה שלהם".
נכנסנו למשרדה .על דופן של ויטרינה היתה מודבקת תמונת
ֶס ּפיה ,שנראה בה זוג קטן להפליא מוליך את הרועה הגרמני שלו
בגשם ומחייך מתחת למטרייה המשותפת .פניו כמו נבלעו תחת
הכובע הממורטט והמשקפיים הגדולים עבי המסגרת ,אבל יכולתי
להבחין באף בולט למדי .הוא נראה כמו הגבר היהודי הממוצע בגיל
העמידה שקונה בייגל באפר איסט סייד .היא לא היתה שונה מזה,
בעלת מצח צר וגבות כהות ועבות.
"הם נראים יותר יהודים מרוב היהודים שאני מכירה!" אמרתי.
"נכון?" צחקה אדה" .ועם הרועה הגרמני הזה ,כל כך גאים
בעצמם .הם לא דומים בכלום לגרמנים האידיאליים שאיכלסו את
הפנטזיות שלהם".
"אבל ַאת כן ",אמרתי לפני שהספקתי לעצור בלשוני" .את כל כך
בהירה וכחולת עיניים .זה מעניין — מרקוס בכלל לא נראה כך".
"מרקוס דומה לאבא שלו ".ואכן ,היו לו מצח רחב וגבוה אבל אף
גדול ושיער כהה .עיניו היו בצבע הערמון אבל חיוכו נראה לי גרמני
