Page 250 - 9322
P. 250

‫‪ 250‬דבורה פלדמן|‬

‫בחודשים ההם‪ ,‬שעה שהעיר ניעורה לחיים סביבי‪ ,‬משהו חדש‬
‫ניעור לחיים גם בי פנימה‪ .‬איני יכולה לייחס את התהליך הזה לשום‬
‫דבר אחד מסוים; זה היה סיכומם של גורמים מצטברים‪ :‬קניתי אופניים‬
‫משומשים בזול באתר ‪ Kleinanzeigen‬והתחלתי להרחיק בדיווש‬
‫אל מחוץ ל ִקיץ שלי‪ .‬סיירתי עם חברים בשכונות שונות‪ ,‬בפארקים‬
‫ובאגמים‪ .‬ביולי‪ ,‬כשיצחק טס לבקר את אביו כפי שסיכמנו מראש‬
‫בתנאי ההסכם החדש בינינו‪ ,‬סדרי העדיפויות שלי השתנו זמנית‬
‫מתחומי האחריות היומיומיים של ֵאם צעירה חד־הורית‪ ,‬ולרגע‬
‫הייתי כשאר האנשים סביבי‪ ,‬צעירה נטולת דאגות בברלין‪ ,‬אחוזת‬
‫ביטחון משכר ומש ֶלה שהקיץ יימשך לנצח‪ .‬בערבים התקבצנו סביב‬
‫שולחנות על המדרכה בזוננאלה‪ ,‬בחזית פאב ישן ומהוה־בהתאם אך‬
‫נעים ששמו "קינדל שט ּו ֶּבן"‪ ,‬עשן סיגריות מתלויי־הניקוטין שבינינו‬
‫מתכנס לזרמים מעל לראשינו‪ .‬שתינו ודיברנו עד השעות הקטנות של‬
‫בוקר המחרת‪ ,‬שאז דיוושתי את הבלוקים הספורים לביתי ושקעתי‬
‫בשינה עמוקה ונטולת חלומות‪ ,‬שממנה הייתי מגיחה בפתאומיות‬
‫ובזריזות בסביבות הצהריים‪ ,‬כשהשמש הסתננה מבעד לווילונות‬

              ‫העבים וחיממה את החדר אל מעבר לטמפרטורה נוחה‪.‬‬
‫עכשיו העברנו את שעות אחר הצהריים המוקדמות בחזית של‬
‫"אספרה"‪ ,‬מתאוששים מליל אמש‪ .‬כשהשמש נעשתה חמה מדי‪,‬‬
‫עברנו לצל העצים הגדולים בטֶר ּפט ֹו ֶאר פארק עם ספר או שניים וכמה‬
‫תפוחים‪ .‬בראשית הערב‪ ,‬כשדירתי היתה קרירה ואפלולית יותר‪,‬‬
‫ישבתי שעות אחדות ליד שולחן האוכל הגדול‪ ,‬שכמו שאר הדברים‬
‫בדירתי שהיתה־אמורה־להיות־זמנית השתייך לדייר המקורי‪ ,‬וכתבתי‪.‬‬
‫בלי דד־ליין המתנוסס לנגד עיניי‪ ,‬שום דבר שהייתי מחויבת לו בחוזה‬
‫או שמישהו ציפה לו‪ ,‬אלא רק לעצמי‪ .‬הרגשתי כאילו אני עושה שוב‬
‫ניסיונות בקולי הפנימי‪ ,‬בודקת אם הוא מרגיש אמיץ דיו להגיח פעם‬

                                  ‫נוספת אל תוך המרחב החדש הזה‪.‬‬

‫בשלושה באוגוסט התאהבתי‪ .‬פשוט כך‪ ,‬במקרה; למעשה‪ ,‬אין יותר‬
‫מה לספר‪ ,‬כי בסופו של דבר כל סיפורי האהבה דומים זה לזה‪ ,‬רגילים‪,‬‬
‫אוניברסליים‪ .‬אומרים שהאהבה בבסיסה היא להיות עצמך המיטבי עם‬
   245   246   247   248   249   250   251   252   253   254   255