Page 250 - 9322
P. 250
250דבורה פלדמן|
בחודשים ההם ,שעה שהעיר ניעורה לחיים סביבי ,משהו חדש
ניעור לחיים גם בי פנימה .איני יכולה לייחס את התהליך הזה לשום
דבר אחד מסוים; זה היה סיכומם של גורמים מצטברים :קניתי אופניים
משומשים בזול באתר Kleinanzeigenוהתחלתי להרחיק בדיווש
אל מחוץ ל ִקיץ שלי .סיירתי עם חברים בשכונות שונות ,בפארקים
ובאגמים .ביולי ,כשיצחק טס לבקר את אביו כפי שסיכמנו מראש
בתנאי ההסכם החדש בינינו ,סדרי העדיפויות שלי השתנו זמנית
מתחומי האחריות היומיומיים של ֵאם צעירה חד־הורית ,ולרגע
הייתי כשאר האנשים סביבי ,צעירה נטולת דאגות בברלין ,אחוזת
ביטחון משכר ומש ֶלה שהקיץ יימשך לנצח .בערבים התקבצנו סביב
שולחנות על המדרכה בזוננאלה ,בחזית פאב ישן ומהוה־בהתאם אך
נעים ששמו "קינדל שט ּו ֶּבן" ,עשן סיגריות מתלויי־הניקוטין שבינינו
מתכנס לזרמים מעל לראשינו .שתינו ודיברנו עד השעות הקטנות של
בוקר המחרת ,שאז דיוושתי את הבלוקים הספורים לביתי ושקעתי
בשינה עמוקה ונטולת חלומות ,שממנה הייתי מגיחה בפתאומיות
ובזריזות בסביבות הצהריים ,כשהשמש הסתננה מבעד לווילונות
העבים וחיממה את החדר אל מעבר לטמפרטורה נוחה.
עכשיו העברנו את שעות אחר הצהריים המוקדמות בחזית של
"אספרה" ,מתאוששים מליל אמש .כשהשמש נעשתה חמה מדי,
עברנו לצל העצים הגדולים בטֶר ּפט ֹו ֶאר פארק עם ספר או שניים וכמה
תפוחים .בראשית הערב ,כשדירתי היתה קרירה ואפלולית יותר,
ישבתי שעות אחדות ליד שולחן האוכל הגדול ,שכמו שאר הדברים
בדירתי שהיתה־אמורה־להיות־זמנית השתייך לדייר המקורי ,וכתבתי.
בלי דד־ליין המתנוסס לנגד עיניי ,שום דבר שהייתי מחויבת לו בחוזה
או שמישהו ציפה לו ,אלא רק לעצמי .הרגשתי כאילו אני עושה שוב
ניסיונות בקולי הפנימי ,בודקת אם הוא מרגיש אמיץ דיו להגיח פעם
נוספת אל תוך המרחב החדש הזה.
בשלושה באוגוסט התאהבתי .פשוט כך ,במקרה; למעשה ,אין יותר
מה לספר ,כי בסופו של דבר כל סיפורי האהבה דומים זה לזה ,רגילים,
אוניברסליים .אומרים שהאהבה בבסיסה היא להיות עצמך המיטבי עם