Page 253 - 9322
P. 253
7
VERSÖHNUNG
איבערבעטן
פיוס
בשנה השביעית לאחר עזיבתי איבדתי את השפה שלי .פיתחתי
מערכת יחסים בלשון זרה שעדיין לא דיברתי טוב במיוחד .אף על פי
כן היא היתה לשפה שבה ניהלתי את רוב התקשורת שלי ,ועקב כך
כל אימת שנסוגותי פתאום לאנגלית ,התברר שרמת הכמעט־דוברת־
ילידית שעמלתי להשיג במשך שנים רבות כל כך ,פחתה עכשיו באופן
משמעותי .צפתי בתווך בין שתי השפות ,ולמצב הזה היתה השפעה על
המחשבות והרגשות שלי ,על צורת העיבוד שלהם ותפיסתם ,על משך
הזמן שנדרש לשם כך ועל מידת המאמץ שהצריכו .במהלך תקופה
קצרה זו של ַמעבר לשוני התקשיתי לפעמים להבין את עצמי .נאבקתי
לפענח את אוצר המילים המבולבל בתוך ראשי שלי ,את המיש ָמש
הזה של השפעות ַמ ָּב ִעיות.
בדומה לגרמנים רבים ,בן הזוג שלי יאן דיבר שתי גרסאות של
שפת אמו ,גרמנית גבוהה במבטא אזורי ודיאלקט מקומי ייחודי לאזור
שגדל בו .הוא הסביר לי שבמקום שבא ממנו ,ההבדלים בין דיאלקטים
עשויים להיות משמעותיים גם בין כפרים שכנים; הוא היה מסוגל
לזהות ,על בסיס בחירת המילים ,ההגייה או האינטונציה ,לא רק את
אזור מוצאו של אדם ,אלא לפעמים גם את העיירה המסוימת .הוא
נתן לי דוגמאות למילים שנאמרו בצורה אחת בעיר הולדתו ובצורה
אחרת לגמרי במרחק חמישה קילומטרים בלבד ,עד כדי כך שהיה עליי