Page 45 - 9322
P. 45

‫המורדת — אל החופש בברלין ‪|45‬‬

‫דבר למלא בו את החלל הריק שנותר אחריה‪ .‬הרגשתי שלא אוכל‬
‫למצוא לי דבר להיאחז בו בעולם הזה‪ .‬ועמוקות ככל שהיו אותן‬
‫אמונות מושרשות שנחרתו בי‪ ,‬עמוקים ככל שהיו הסדקים שהותירו‬
‫אחריהן כשחפרתי לעוקרן‪ ,‬היה עליי ללמוד לחיות עם החללים‬
‫הריקים הללו‪ ,‬כי טוב לחיות עם האמת מאשר בנוחותו המסוכנת של‬

                                                              ‫השקר‪.‬‬
‫אבל אפילו זאת היתה מחשבה נאיבית‪ .‬אחרי הכול‪ ,‬הייתי בת אדם‪.‬‬
‫מחט המצפן הפנימי שלי רעדה ללא הפוגה בחיפושיה אחר דבר מה‪,‬‬

                    ‫שעל טיבו לא אהיה מסוגלת לעמוד עוד זמן מה‪.‬‬
   40   41   42   43   44   45   46   47   48   49   50