Page 50 - 9322
P. 50
50דבורה פלדמן|
שהתנפלה עליי בפתאומיות כזאת ,קיצונית כל כך ,עד שלעולם לא
תהיה אפשרות ליישב אותה.
אחרי הכול ,לא בחרתי לעבור למנהטן בקיץ ההוא של .2010
עורכת הדין שלי יעצה לי לעשות זאת זמן קצר לפני שלימודיי
ב"שרה לורנס" הגיעו לסיומם .הגיע זמנו של השלב הבא באסטרטגיה
המשפטית שלנו ,היא הזכירה לי .תקופת הפירוד הנחוצה כבר הופיעה
ברשומות הרשמיות ,תקדים המשמורת הושג ,והגיע הזמן להגיש
בקשה לגירושים של ממש ,שבמהלכם תהיה לי הזדמנות לקבע את
זכויותיי ההוריות .עורכת הדין יידעה אותי ,שבלי קשר לאופיו של
התיק ,הוא יידון במחוז מגוריו של הילד ,ומאחר שבני גר איתי ,כדאי
לי להתרחק מן השופטים המושחתים שנבחרו לתפקידם בידי הקהילה
החסידית ,שהיו ידועים לשמצה בהחלטותיהם החוזרות ונשנות נגד
מי שבחרו להיאבק בבוחריהם העיקריים .היא בחנה אפוא לעומק
את מערכת המשפט ,והיכן בדיוק אנחנו עלולים לנחות בה ,והגיעה
למסקנה שעליי להשתדל להבטיח ככל האפשר את מינויו של שופט
ליברלי לתיק ,מישהו שאיננו מפחד לצאת נגד הקהילה ,מישהו
שהחלטותיו בעבר היו הוגנות .השופטים האלה ,אמרה עורכת הדין
שלי ,מכהנים בראש ובראשונה במנהטן.
בהתחלה תפסתי את החדשות האלה בעיקר במונחים של מכה
תקציבית .עד לאותו הרגע ,חייתי על פי תוכנית פיננסית מחמירה
מאוד ,כשהמקדמה על ספרי "המורדת" ,הממואר על ילדותי בחצר
החסידית ועל ַהחלטתי לעזוב אותה ,משמשת אותי למימון ההוצאות
החודשיות הבסיסיות ,ועבודות צדדיות קטנות לכיסוי הוצאות בלתי
צפויות נוספותַ .מעבר למנהטן פירושו עלייה דרסטית בהוצאה
החודשית ,כל כמה שלא אנסה להצטמצם .שמעתי כמובן כמה קשה
למצוא דיור בר־השגה במנהטן ,מה שמגוחך כשמביאים בחשבון
מה נחשב בר־השגה באזורּ .פ ֹולי ,חברה ללימודים ב"שרה לורנס"
שגרה עם בעלה וילד בדירת שלושה חדרים צפופה בבית דירות גבוה
בטַריי ֶּב ָקה ,סיפרה לי ששכניה משלמים שכר דירה של ארבעת אלפים
או חמשת אלפים דולר לחודש על חללים קטנים בהרבה .זכרתי את
דבריה של פרופסורית ב"שרה לורנס" ,שביקשה ממני לשקול מחדש
