Page 55 - 9322
P. 55
המורדת — אל החופש בברלין |55
סביבה קונפורמיסטית ,שבה נדחקנו עכשיו לשוליים לא רק בגלל
ע ֹוניינו ,אלא גם בגלל גילי הצעיר ומעמדי כאם חד־הורית ,ומשום
שהרקע היהודי שלי לא דמה לזה של שאר המשפחות .הקהילה בא ּפר
איסט סייד היתה מורכבת מאנשים בעלי הכנסה ,רקע ואידיאלים
דומים; במובן מסוים ,היא היתה אחידה לא פחות מהעולם שממנו
באתי ,אם לא יותר .הוצאתי את יצחק מסביבה הומוגנית דכאנית אחת
ו ִהנ ַחתי אותו באחרת .איך יכולתי לדון אותו לחוויית ילד ּות דומה,
כשהמטרה של כל מה שעשיתי היתה להציל אותו מפניה? חששתי
שמא פירוש הדבר הוא ,שאין שום תקווה שנמצא לעצמנו קהילה,
יהודית או אחרת .פעם אאוטסיידרים — תמיד אאוטסיידרים .זה מה
שאמרו מוריי על מי שלא מצאו את מקומם בין כותלי הקהילה שלנו.
חוסר היכולת למצוא את מקומך הוא מחלה כרונית .עמוק בפנים
כירסם בי הפחד מפני נכונותה של האקסיומה הזאת .לא הייתי מוכנה
להשלים עם כך שגורלי ,לא כל שכן גורל בני ,כבר נקבע מראש.
אמרתי לעצמי שכל המצב הזה זמני .יום אחד בקרוב יסתיים תהליך
הגירושים ,ואז נהיה חופשיים באמת להתחיל מחדש בחיינו ,בתנאים
שלנו .אז נמצא מקום כלשהו שלא יעורר בנו את ההרגשה שאיננו
שייכים.
הפריט הבא ברשימה היה למצוא עבודה .מילאתי בצייתנות טופסי
מועמדות והדפסתי קורות חיים ,אבל אפילו ב"שרה לורנס" היה גלוי
וידוע ,ש ַה ָ ֹשגת עבודה שמשלמת די הצורך לגור בניו יורק כרוכה
בקשרים החברתיים הנכונים ,שיעלו אותך על מסלולי התמחות
נחשקים ללא־שכר כדי שלאט־לאט תוכלי לטפס ויום אחד להגיע
למשרה טובה .זה היה מיד אחרי המשבר הפיננסי של ,2008ומימיי
לא שמעתי על מישהו שהשיג עבודה ראויה ,עבודה שבאמת אפשר
לחיות ממנה ,מיד עם הגעתו למנהטן ,באמצעות הגשת מועמדות
בדרך הישנה והרגילה .אף על פי כן ,היה ברור לי שאני מוכרחה
לעשות משהו .אלוהים עוזר למי שעוזרים לעצמם!
האם ידעתי כבר אז שיש סיפורים שעלולים להסתיים באסון בה
בקלות שבה הם עשויים להסתיים בניצחון? היום אני יודעת ,שהחוק