Page 55 - 9322
P. 55

‫המורדת — אל החופש בברלין ‪|55‬‬

‫סביבה קונפורמיסטית‪ ,‬שבה נדחקנו עכשיו לשוליים לא רק בגלל‬
‫ע ֹוניינו‪ ,‬אלא גם בגלל גילי הצעיר ומעמדי כאם חד־הורית‪ ,‬ומשום‬
‫שהרקע היהודי שלי לא דמה לזה של שאר המשפחות‪ .‬הקהילה בא ּפר‬
‫איסט סייד היתה מורכבת מאנשים בעלי הכנסה‪ ,‬רקע ואידיאלים‬
‫דומים; במובן מסוים‪ ,‬היא היתה אחידה לא פחות מהעולם שממנו‬
‫באתי‪ ,‬אם לא יותר‪ .‬הוצאתי את יצחק מסביבה הומוגנית דכאנית אחת‬
‫ו ִהנ ַחתי אותו באחרת‪ .‬איך יכולתי לדון אותו לחוויית ילד ּות דומה‪,‬‬
‫כשהמטרה של כל מה שעשיתי היתה להציל אותו מפניה? חששתי‬
‫שמא פירוש הדבר הוא‪ ,‬שאין שום תקווה שנמצא לעצמנו קהילה‪,‬‬
‫יהודית או אחרת‪ .‬פעם אאוטסיידרים — תמיד אאוטסיידרים‪ .‬זה מה‬
‫שאמרו מוריי על מי שלא מצאו את מקומם בין כותלי הקהילה שלנו‪.‬‬
‫חוסר היכולת למצוא את מקומך הוא מחלה כרונית‪ .‬עמוק בפנים‬
‫כירסם בי הפחד מפני נכונותה של האקסיומה הזאת‪ .‬לא הייתי מוכנה‬
‫להשלים עם כך שגורלי‪ ,‬לא כל שכן גורל בני‪ ,‬כבר נקבע מראש‪.‬‬
‫אמרתי לעצמי שכל המצב הזה זמני‪ .‬יום אחד בקרוב יסתיים תהליך‬
‫הגירושים‪ ,‬ואז נהיה חופשיים באמת להתחיל מחדש בחיינו‪ ,‬בתנאים‬
‫שלנו‪ .‬אז נמצא מקום כלשהו שלא יעורר בנו את ההרגשה שאיננו‬

                                                             ‫שייכים‪.‬‬

‫הפריט הבא ברשימה היה למצוא עבודה‪ .‬מילאתי בצייתנות טופסי‬
‫מועמדות והדפסתי קורות חיים‪ ,‬אבל אפילו ב"שרה לורנס" היה גלוי‬
‫וידוע‪ ,‬ש ַה ָ ֹשגת עבודה שמשלמת די הצורך לגור בניו יורק כרוכה‬
‫בקשרים החברתיים הנכונים‪ ,‬שיעלו אותך על מסלולי התמחות‬
‫נחשקים ללא־שכר כדי שלאט־לאט תוכלי לטפס ויום אחד להגיע‬
‫למשרה טובה‪ .‬זה היה מיד אחרי המשבר הפיננסי של ‪ ,2008‬ומימיי‬
‫לא שמעתי על מישהו שהשיג עבודה ראויה‪ ,‬עבודה שבאמת אפשר‬
‫לחיות ממנה‪ ,‬מיד עם הגעתו למנהטן‪ ,‬באמצעות הגשת מועמדות‬
‫בדרך הישנה והרגילה‪ .‬אף על פי כן‪ ,‬היה ברור לי שאני מוכרחה‬

                  ‫לעשות משהו‪ .‬אלוהים עוזר למי שעוזרים לעצמם!‬
‫האם ידעתי כבר אז שיש סיפורים שעלולים להסתיים באסון בה‬
‫בקלות שבה הם עשויים להסתיים בניצחון? היום אני יודעת‪ ,‬שהחוק‬
   50   51   52   53   54   55   56   57   58   59   60