Page 116 - 22322
P. 116

‫‪ 116‬רותם ברוכין|‬

‫במרחק־מה מהמדורה בשביל קצת פרטיות‪ .‬אני מתכוון לשפץ את הגג‬
‫שלנו ברגע שארגיש טוב יותר‪ ,‬אבל כרגע כל הגוף שלי עדיין כואב‪ ,‬וכל‬
‫תזוזה חדה גורמת לי סחרחורת‪ .‬האחיות במיון הבהירו לי שאם רופאים‬
‫בכירים לא היו בודקים אותי ומבטיחים שהכול בסדר‪ ,‬הייתי נשאר עוד‬

   ‫כמה לילות להסתכלות ולהשגחה‪ .‬אני בהחלט מעדיף להיות בבית‪.‬‬
 ‫"בקשר לזה שאין להן מישהו שמסוגל לשמוע ולראות ולהקשיב‪".‬‬
‫אני מהסס‪ .‬מעולם לא הקדשתי לכך מחשבה לפני שפגשתי את סהר‪.‬‬
‫"יש גם אנשים רגילים שרואים אתכן‪ .‬מעטים‪ ,‬אבל רוח של עיר גדולה‬
‫כנראה תמצא אחד או שניים‪ .‬בדרך כלל הבעיה היא לא שיראו וישמעו‪,‬‬
‫אלא שיזכרו אתכן‪ .‬כדי שאנשים ישמעו ויראו אותך‪ ,‬את פשוט צריכה‬

                          ‫להתרכז וללמוד להפעיל את הכוחות האלו‪".‬‬
    ‫"פשוט‪ ",‬היא אומרת ומגלגלת את עיניה‪" .‬ניסית את זה פעם?"‬

                         ‫"זה עניין של תרגול‪ .‬זה ייעשה יותר קל‪".‬‬
‫"אבל השומר והיורש תמיד יכולים לדבר איתי ולזכור אותי‪ ",‬היא‬

                                                               ‫אומרת‪.‬‬
‫אני מהנהן‪" .‬היינו צריכים להתחיל לחשוד כשמצאתי חן בעינייך‬
‫מהר מדי‪ ",‬אני אומר‪ .‬הטון שלי משועשע‪ ,‬אבל יש במשפט אמת‬
‫שהתעלמתי ממנה עד כה‪ .‬כשגיליתי שסהר היא רוח מקום‪ ,‬חשבתי‬
‫שהיא מחבבת אותי כי אנחנו דומים‪ ,‬ושאנחנו דומים כי היה לי חלק קטן‬
‫ביצירה שלה‪ .‬אבל מובן שהגיוני יותר שהיא מחבבת אותי כי אני האדם‬

  ‫היחיד שמסוגל לתת לה את מעט הקשר האנושי שרוחות זקוקות לו‪.‬‬
‫"מצאת חן בעיניי? אל תחמיא לעצמך‪ ,‬טמבל‪ .‬סבלתי את נוכחותך‪,‬‬
‫מקסימום‪ ".‬היא נשענת לצדי על הגזע‪" .‬אתה מסתדר טוב עם כל‬

                                                             ‫הרוחות?"‬
                       ‫"לא‪ ",‬אני מודה‪ ,‬והלחץ על חזי מוקל מעט‪.‬‬

                                                     ‫"ואבא שלך?"‬
‫"יותר ממני‪ .‬אני חושד שגם לו יש את הפייבוריטיות שלו‪ ,‬אבל הוא‬

                                                       ‫מסתיר את זה‪".‬‬
‫"אה‪ ,‬זה מה שאני?" היא חורצת לי את לשונה ומעבירה את בקבוק‬

            ‫מיץ הרימונים‪" .‬הוא מבקר הרבה את הפייבוריטיות שלו?"‬
‫"כמה פעמים בשנה‪ ",‬אני אומר‪" .‬אי אפשר להספיק יותר ביקורים‬

                                           ‫מזה‪ .‬יש יותר מדי עבודה‪".‬‬
   111   112   113   114   115   116   117   118   119   120   121