Page 120 - 22322
P. 120
120רותם ברוכין|
שאני ממהר לקום על רגליי ,לעצור אותה לפני שהיא נופלת בקסמו
של הזקן —
"באמת ",הוא עונה ולוחץ בעדינות את ידיה.
אני משתהה ,עדיין מחכה למוקש ,ל"אבל "...אפילו להערה אגבית־
כביכול הנושאת את כל משקל השפעתו של השומר ,אני מקווה שאת
תעזרי ליונתן להתבגר ולהיות מחויב יותר לחובה שלו ,ואולי אפילו,
אני אשמח שיונתן יישאר כאן ויפגוש בחורות בגילו ,גם הוא יצטרך
להביא יורש יום אחד...
אבל הוא רק מחייך אליה" .שמעתי בארוחת הערב שיונתן יודע לנגן
עכשיו .אני מניח שזה בזכותך?"
"אני חושבת שאתה מתכוון 'בגללך' .לפחות אחרי שתשמע את
הנגינה שלו".
היא מושיטה יד וקוטפת מהאוויר את הגיטרה שלה ,ואבא מביט בי,
מחייך" .כל כך גרועה?"
אני משתהה ,מביט בו ,בסהר ושוב בו" .את כל מה שלמדתי ,למדתי
מהמורה שלי ",אני אומר לבסוף.
היא מגחכת ומעבירה לי את הגיטרה" .קדימה ,מוצרט .תעשה לי
בושות".
בסתיו 2002יש שלושים וחמש משפחות בעין סהר .מספר המתנדבים
הקבוע עלה לתשעה־עשר ,ושיפצנו עבורם עוד אחד מהמבנים .כמה
מהקרוונים הוחלפו גם הם במבנים משופצים .אני הפכתי לחבר קבע
בגרעין וקיבלתי קרוואן קטנטן משלי ,שאני חולק עם סהר .היא
שותפה איומה — משאירה בכל מקום בגדים ,למרות שהיא יכולה
פשוט לזמן לעצמה בגדים חדשים ,לא טורחת לאסוף את החרוזים
שהיא מחליפה בצמות שלה ,כך שאני מחליק עליהם פעמיים ביום,
והכי גרוע ,ממלאת את המיטות של שנינו בחול .אנחנו מדברים שעות
לפני השינה על הגרעין ,על בני אדם ורוחות ,על שירים ,עליי ,עליה.
היא כבר לא מרגישה צורך לישון לילות שלמים ,אבל אני תמיד קם
עייף מדי בבוקר.
הפלפלים הצבעוניים והמלפפונים הגמדיים שלנו הם הצלחה
מסחררת ,וכך גם הפרחים ומיץ הרימונים .כמה משווקים מקומיים
