Page 125 - 22322
P. 125
הפוך ,לקחת – 5
תל אביב ,ישראל2017 ,
כשאני מתעורר ,אני חגור היטב בחגורת בטיחות וידיי כפותות .אני
מנסה לדבר ,אבל מצליח להשמיע רק קול חנוק .בד כלשהו סותם את
פי .מאגו יושב לידי במושב הנהג ומנווט לכיוון מרכז העיר .אני יודע
בדיוק איפה אנחנו נמצאים ,כמו תמיד ,אבל בקושי מזהה את המקום:
האנדרלמוסיה ברחובות איומה ,הכבישים מבוקעים כמו לאחר רעידת
אדמה ,עצים בוערים ,בניינים חרוכים .אנשים ובעלי חיים חולפים על
פנינו ,בורחים לכיוון ההפוך .קולות הקרב הולכים ומתקרבים.
"אני שמח שהתעוררת ",אומר מאגו בלי להביט בי" .אני אזדקק
לך כדי להשלים את התהליך עם ספרטה ,והייתי מעדיף שזה יקרה עם
שיתוף הפעולה שלך".
הוא עוצר את המכונית בצד ,למרות שאין ממש צורך בכך .הרכב
שלו הוא היחיד על הכביש .הוא פונה להביט בי" .אני אסיר את המחסום
מהפה שלך ,אבל אם תנסה שוב להשתמש בקריאה ,אני אדאג שלא
תהיה מסוגל להוציא עוד הגה ,לעולם .ומכיוון שאני מתכוון להשאיר
אותך בחיים ,זה יהיה חבל מאוד".
הוא לא מחכה לאישור ,אלא משחרר מפי את הבד החוסם ,משוכנע
שלא אעמיד אותו למבחן .הוא צודק .אני מאמין לו .הוא לא תיאר
איך יהפוך אותי לאילם ,אבל אני מסוגל לדמיין אותו עוקר את לשוני
בידיו בלבד .אני נושם נשימה עמוקה .עשרות שאלות עומדות על קצה
לשוני ,אבל אני לא מסוגל להוציא הגה .האימה שאני חש רק הולכת
ומתגברת ,וכשאני מתחיל לפרק אותה סוף־סוף ,אני מבין שאני לא
חושש מהדברים שהוא יעשה לי ,אלא לה .לאביב.
הוא מלכסן אליי מבט ,משועשע" .לא אמרתי שאסור לך לדבר .אין
דברים שאתה רוצה לשאול אותי?"
אני בודק את החבלים .הם קשורים היטב ,הדוקים" .כדי שתוכל
להמשיך לשקר לי?"
