Page 124 - 22322
P. 124
124רותם ברוכין|
בגרעין ,אולי הרגישה את אווירת הנכאים הכללית השוררת סביבה.
הבעתה ריקה ,קפואה .היא נשענת על אחד מארגזי האיסוף ,ידיה מלאות
בפלפלים צהובים ואדומים .אני לוקח אותם ממנה ואוחז בידיה .גם הן
קפואות.
"מה קורה לרוח מקום שהתושבים שלה עוזבים?" היא לוחשת.
"את לא תצטרכי לגלות ",אני מבטיח לה .אני חוזר למגורים ומבקש
מערן את הטלפון הסלולרי שלו .אני טועה שלוש פעמים לפני שאני
מצליח להקיש את המספר הנכון" .אבא ",אני אומר" .אני צריך את
עזרתך".
