Page 164 - 22322
P. 164

‫‪ 164‬רותם ברוכין|‬

‫שלה מלוכלכת בצבע‪ ,‬בחימר ובשעווה — בוודאי בילתה את הבוקר‬
‫באחת מסדנאות האומנים‪ .‬היא מבינה מה מתרחש‪ ,‬או לפחות שעליה‬
‫להילחם בכך‪ .‬כשהיא מרימה את ידיה‪ ,‬המים ברחובותיה השקועים‪,‬‬
‫הזורמים מהמעיינות אל הים‪ ,‬משנים את כיוונם‪ ,‬מתנחשלים כנגד‬
‫האפר המתקרב‪ .‬במקדשי יופיטר‪ ,‬מינרווה‪ ,‬ונוס‪ ,‬אפולו ואיזיס קמים‬
‫לחיים פסלי ענק וממהרים לסייע לאלה האמיתית שלהם‪ .‬הם עוקרים‬
‫את שער הניצחון ממקומו ונושאים אותו עמם כדי לעצור את האפר‬
‫המתקרב‪ ,‬עוקרים גם את עמודי הבזיליקה כדי לבנות מחסום כנגדו‪.‬‬
‫אחד המלחים לידי משתנק‪ ,‬ואני מבין שהיא אפילו לא טורחת עוד‬
‫להסתיר את עצמה ואת מעשיה‪ .‬היא מבינה שהיא נאבקת על חייה‪ .‬לא‬
‫הערכתי אותה מספיק‪ .‬היא פיקחית ומשכילה‪ .‬אם היא תהיה מסוגלת‬
‫להציל את עצמה מהאסון שהמטתי עליה‪ ,‬היא והשומר יבואו בעקבותיי‪,‬‬
‫ולא יהיה לי הכוח להימלט מהם‪ .‬כיליתי יותר מדי ממנו‪ .‬אני אפילו לא‬

                         ‫בטוח שאצליח להתרחק ממנה מספיק עכשיו‪.‬‬
‫אני ממתין בנשימה עצורה‪ ,‬מייחל שהספינה תתרחק מהר יותר‪,‬‬
‫שהאפר ירד מהר יותר‪ .‬אבל בסופו של דבר‪ ,‬זעקות מתחילות להישמע‬
‫מכיוון העיר המתרחקת‪ .‬רובן נבלעות ברעשי התפרצותו של הר הגעש‪,‬‬
‫אבל אני רואה כיצד הן מחלישות אותה‪ .‬הפסלים מאבדים את כוחם‪,‬‬
‫נעצרים במקומם או נופלים על צדם‪ .‬היא לא מרחפת עוד‪ ,‬אלא משתהה‬
‫על גג הבזיליקה‪ .‬היא מתחילה להשתעל ומכסה על פניה בידיה‪ .‬זה‬
‫יעזור לה עוד פחות משזה יעזור להם‪ .‬רובם לא יימלטו‪ .‬השומר יתאבל‬
‫על אהובו ועל העיר שלו‪ .‬הוא יחקור את מה שהתרחש‪ ,‬אבל לא ייוותרו‬
‫רבים שיוכלו לספר לו‪ .‬קרוב לוודאי שלא יצליח לגלות דבר‪ ,‬אבל בכל‬
‫מקרה‪ ,‬יהיה עליי להיעלם‪ .‬אולי אל המזרח‪ ,‬או דווקא מערבה‪ ,‬אל‬

       ‫היבשות שבני אירופה טרם גילו‪ ,‬אם אהיה חזק דיי להגיע לשם‪.‬‬
‫המלחים מפנים כולם את ראשם כשזעקת הסבל שלה נשמעת סוף־‬
‫סוף‪ ,‬רמה יותר מכל רעשי ההתפרצות‪ .‬אני עוצם את עיניי‪ ,‬מגשש אחר‬
‫כוחותיה המתפוררים ברגע הבנתה את מעמקי החורבן‪ ,‬ושואף אותם‬
‫פנימה‪ .‬איאלץ לחזור לכאן בעוד כמה ימים כדי להשלים את העבודה‪,‬‬
‫אבל זה יספיק לי בינתיים‪ .‬גופי מתחזק מעט‪ ,‬וקולי נישא‪ ,‬חזק וברור‬
‫יותר‪ ,‬כשאני קורא אל המלחים‪" ,‬זה רק הד של ההתפרצות‪ .‬המשיכו!"‬

                                           ‫הספינה מפליגה הלאה‪.‬‬
   159   160   161   162   163   164   165   166   167   168   169