Page 199 - 22322
P. 199
שומרי הערים |199
"אז תשמע ",אני אומר כשמת'יו מגיע" ,באירלנד חיים שישה מיליון
אנשים ,שזה בערך מספר האנשים שחיים בישראל ,אבל פרושים על
שטח הרבה יותר גדול".
מת'יו מהנהן ,מרוצה .פחות ריכוז אנשים אומר פחות רוחות ערים.
"מתאים לי טיול קאנטרי־סייד".
"לאירים יש רק איזה ארבע־חמש ערים גדולות ",אני ממשיך.
"בכלל ,כתוב כאן שהם מאוד מפוזרים .כפרים קטנטנים של רחוב
אחד ,בתים באמצע שום מקום .הם התפרנסו הרבה מחקלאות עד המאה
האחרונה .אני בטוח שלא נפגוש אף אחת סתם ככה בדרך".
"אין לי בעיה עם מקומות קטנים .אני רוצה להתרחק מהגדולות",
אומר מת'יו .הוא צודק ,כמובן .רוחות הכפרים והיישובים הקטנים
אף פעם לא מהוות בעיה .אלו שמטרידות אותנו הן הערים הגדולות,
שיכולות להקדיש עוצמה בלתי נדלית כמעט לטיפול היום־יומי ,החונק,
האוהב ,הבלתי פוסק בשומרי הערים שלהן — וגם ביורשים זרים שבאו
לבקר ,כמובן.
"ברור ".אני מדפדף כלאחר יד בתמונות שבספר ,חולף במהירות
על כמה נופים עוצרי נשימה" .נשכור רכב ,נטייל בכל המדינה .בלי
בחורות".
"אמין מאוד ,ג'וני ",הוא רוטן.
אני צוחק והולך אל הקופה כדי לקנות את הספר ,לפני שמת'יו
ישאל עוד שאלות .ההבעה בעיניו מוטרדת ,כאילו שכח משהו חשוב,
אבל לשמחתי הוא לא עולה על זה עד שאנחנו כבר במטוס .אני מנמנם
ליד החלון ,כשהוא מרים את עיניו מהספר ודוקר אותי קלות בכתף עם
מזלג הפלסטיק שלו" .ג'וני ,באיזה צד נוהגים באירלנד?"
אני מנסה לא להיראות אשם מדי" .מה זה משנה?"
"יו־או־נתן!" הוא מבטא את השם המלא שלי בהגייה המוזרה שלו.
אני מגלגל עיניים" .אני אנהג ,בסדר?"
"בשום פנים ואופן!" הוא מוחה" .כמעט הרגת אותנו ביפן ,ואז
שוב באוסטרליה! אם מלבורן לא היתה גורמת למאות כריות ליפול
מהמשאית שכמעט התנגשת בה "...הוא נד בראשו" .לא .אנחנו נוסעים
באוטובוסים הפעם".
"אתה שונא אוטובוסים".
