Page 254 - 22322
P. 254

‫‪ 254‬רותם ברוכין|‬

‫"סליחה‪ ",‬אני אומר‪ ,‬למרות שאני משוכנע שהיא זו ששידרה לי את‬
                                        ‫המחשבה‪" .‬זה לא היה מכוון‪".‬‬

‫היא אומרת משהו נוסף‪ ,‬והפעם אני לא מבין מילה‪ .‬היא נושפת‬
‫בקוצר רוח ומניחה את קצה אצבעה על כתפי‪ ,‬כאילו הייתי מכוסה‬

                              ‫בחומר מבחיל כלשהו‪" .‬מה אתה רוצה?"‬
  ‫"את יכולה ללמד אותי את השפה שלך באופן קבוע?" אני שואל‪.‬‬

                                            ‫"לא‪ ",‬היא עונה בזעף‪.‬‬
‫אני נאנח‪ .‬זה יהיה לא קל‪ ,‬ממגוון סיבות‪" .‬את יודעת לאן אני הולך‪,‬‬

                                ‫נכון? באת לעזור לי להילחם במאגו?"‬
‫"לעזור לך?" היא מחייכת חיוך קודר‪ ,‬וקולה מוחלט כמו המוות‪.‬‬

                           ‫"באתי כדי להרוג אותו ולנקום את נקמתי‪".‬‬
‫נפלא‪ .‬בדיוק מה שהיה חסר לי עכשיו‪ .‬אני נאנח‪" .‬ספרטה‪ ,‬תקשיבי‪...‬‬
‫יפו בידיים שלו‪ ,‬והיא חלק מתל אביב‪ .‬אסור שהיא תיפגע‪ .‬תל אביב לא‬

                                                     ‫תשרוד בלעדיה‪".‬‬
‫היא מהנהנת בכובד ראש‪" .‬אתה תקבל את רוח העיר היקרה שלך‪,‬‬

                                               ‫נכה‪ .‬אבל השרץ שלי‪".‬‬
‫אני נע במקומי באי־נוחות‪ .‬המחשבה שייתכן שאיאלץ להרוג את קין‬
‫כבר עלתה על דעתי‪ ,‬אבל מעולם לא הרגתי אדם‪ .‬ספרטה בוודאי יכולה‬
‫לבנות הר בגובה האולימפוס מגופותיהם של אויבים שהרגה בידיה‬
‫החשופות‪ .‬זה אמור להקל עליי‪" .‬הייתי מעדיף אם נחליט שלהרוג אותו‬

                        ‫זה המוצא האחרון‪ ,‬וננסה למצוא פתרון אחר‪".‬‬
‫החיוך הקודר שלה קפוא‪" .‬ואני הייתי מעדיפה שיהיה לי מקום‬

                    ‫משלי‪ .‬לא תמיד מקבלים את מה שרוצים‪ ,‬שומר‪".‬‬
‫משמעות ההדגשה ברורה לי‪ .‬אתה לא השומר שלי‪ ,‬ואין לי כוונה‬
‫להתחשב בדעתך‪ .‬אני מחכך את מצחי ומחליט לדחות את הוויכוח לזמן‬
‫ולמקום נוחים יותר מאשר תחת שמש אוגוסט הקופחת במדבר‪" .‬בכל‬
‫מקרה‪ ,‬ספרטה‪ ,‬אם כבר הכרזנו על שביתת נשק‪ ,‬למה שלא תיכנסי‬

    ‫פנימה? הנסיעה לוקחת שעות‪ ,‬ועדיף שתשמרי על הכוחות שלך‪".‬‬
‫"שביתת נשק נעשית עם אויבים‪ .‬אילו היית האויב שלי‪ ,‬כבר היית‬

                                        ‫מת‪ ,‬שומר‪ ",‬היא אומרת בקור‪.‬‬
‫"מה שתגידי‪ ",‬אני רוטן‪" .‬אבל בכל מקרה‪ ,‬כיסית את הרכב בשריון‪.‬‬

                        ‫אין שום צורך — או היגיון — שתשמרי מהגג‪".‬‬
   249   250   251   252   253   254   255   256   257   258   259