Page 255 - 22322
P. 255
שומרי הערים |255
היא מושכת את ידה מכתפי ומישירה שוב מבט לפנים .אני ממתין,
אבל היא לא נעה ,יציבה כפסל למעט התנועה הקלה של השיער הבהיר
מתחת לקסדה המתבדר ברוח היבשה .בסדר .לפחות ניסיתי .אני יורד
למטה ומתניע את הרכב .לאחר רגע אני מסתובב בבהלה כשחבטה
נשמעת מאחוריי ,ורואה את ספרטה מותחת את רגליה על פני המושב
האחורי ומזיזה את הגיטרה הישנה שלי למטה .המגן שלה נעלם עם
הקלשון העצום שלא היה סיכוי שייכנס לרכב .אני מחייך" .את מוזמנת
לבוא לשבת לידי ,אם את רוצה".
"השפה שלך נשמעת כמו נחרות חזירים ",היא עונה.
"אני די בטוח שדיברתי בשפה שלך ,אחרת לא היינו מבינים אחד את
השנייה ",אני אומר ,אבל גבה כבר מופנה אליי ,ולאחר רגע היא מתחילה
לנחור .אני מביט עליה דרך המראה ,ולא יודע מה אבסורדי יותר,
העובדה שרוח עיר רצחנית בת אלפי שנים ישנה במושב האחורי שלי,
או העובדה שנוכחותה גורמת לי להרגיש בטוח יותר .אני נוהג בחזרה
לשביל ומקווה שאף כנופיה לא תנסה לתקוף אותנו שוב ,לטובתם .אני
מחפש ברדיו תחנת מוזיקה קצבית ,אבל כל התחנות משמיעות רק שירי
מלחמה ביוונית עתיקה .אני משתדל מאוד לא לנסות להבין אותם.
