Page 260 - 22322
P. 260
260רותם ברוכין|
היא מודיעה לי בפנים חמוצות" .למה כל כך מקומם אותך שמישהו אחר
מאמין במשהו שאתה לא מאמין בו?"
למה באמת? במיוחד כשדולין הזהירה אותי שלא לפגוע באמונות
של אשלינג .אני לא רוצה להרגיז רוח מקום ,אפילו של כפר קטן,
ובמיוחד כזו שברור שלא מחבבת אותי.
"תסלחי לו ",אומר מת'יו" .חששתי מהרגע שהוא יתחיל שוב .ג'וני
בא ממדינה שהדת תופסת מקום גדול בחיי היום־יום שלה ,ויש לא מעט
שכופים אותה על אחרים .זה יוצר אצלו אנטגוניזם".
הוא טועה .כלומר ,נכון ,אני לא מאמין באלוהים .אבל אני מקבל את
האמונה הזאת .היא חלק מישראל ,עם ריח החלות בשישי בבוקר ,עם
החרדים שמנסים לשכנע אותי להניח תפילין ברחוב ,עם משלוחי מנות
לעניים בפורים ,עם מלחמות הדתיים והחילונים שהן חלק גדול כל כך
מהיום־יום של ירושלים ,של בית שמש ,של בני ברק ,של רבות אחרות.
היהדות ,שאני מקבל בשלווה כזו ,סותרת עבורי את רוחות הערים בדיוק
כמו האמונה של אשלינג .אז למה כל כך אכפת לי?
כי הייתי רוצה לספר לה את האמת ,אני מבין סוף־סוף .על רוחות
הערים .על העולם האמיתי ,שנמצא ממש מתחת לפני השטח ,העולם
שרוב האנשים לא מסוגלים לראות .עליי.
"ג'וני צריך לנסות להיות פגאני בארץ מלאה בקתולים ",אשלינג
אומרת ,אבל היא מדברת אליי ,לא אל מת'יו ,והיא מחייכת .לא הרגזתי
אותה ,עדיין" .אתה לא מאמין בכלום ,יונתן?"
זו הפעם הראשונה שהיא קראה לי בשמי ,ולא בכינוי שמת'יו הדביק
לי .היא מבטאת אותו בקלות ובפשטות כאילו היתה ישראלית ,למרות
הצלילים הזרים והמשונים.
אני מהסס ,בוחר את מילותיי בקפידה" .אני מאמין בדברים שאני
יכול לראות ,לשמוע ,לגעת בהם .אני לא מאמין שיש איזשהו כוח על־
טבעי בלתי נראה שמסוגל להשפיע על החיים שלנו".
"אתה כנראה חי בעולם מאוד משעמם ",היא אומרת.
"פחות ממה שאת חושבת ",אני עונה ,ומת'יו מחניק התקף צחוק.
הנגנים במעגל לידנו מנגנים את "כוסית הפרידה" ,שירו של אדם
המרים כוסית אחרונה בסופו של לילה בפאב עם חבריו .המשמעות
הכפולה בשיר נותנת את תחושת הכוסית האחרונה של אדם גוסס .אני
