Page 263 - 22322
P. 263
שומרי הערים |263
"למה לא?"
"כי "...אני משחרר אוויר בנשיפה" .זה לא מי שאני .אני לא מתאהב.
אני פוגש בחורה יפה ,אנחנו מבלים ביחד לילה ,או כמה לילות ,או
אפילו שבוע ,ואז אני הולך".
החיוך של מת'יו רך" .ניסית פעם לא ללכת?"
"מת'יו "...אני נאנח ,מחפש את המילים כדי להסביר עובדה
שנראתה לי ברורה כל כך ,עד שמעולם לא טרחתי להתייחס אליה
בין שנינו" .נניח שהיא בקטע — לא שאני מתיימר להניח ,כן? אבל
נניח .מה יקרה בעוד חודש ,חודשיים ,חצי שנה? איך אתה מדמיין את
העתיד שלנו?"
הוא רק מחייך שוב" .קצת מוקדם מדי בשביל תוכניות כאלו ,ג'וני",
הוא אומר" .אולי תתחיל איתה קודם?"
"ומה יצא מזה?"
הוא מעביר יד בשערו שהתארך ,ונאנח" .בסדר .בוא נשחק במשחק
החרדות שלך :אנחנו נעזוב בעוד חודש־חודשיים .אתם תישארו
בקשר ,תבוא לבקר אותה באירלנד ,והיא תבוא לבקר אותך בישראל.
כשתחליטו שזה רציני ,תספר לה ,והיא תחליט אם היא רואה את העתיד
שלה בישראל".
אני מנסה לדמיין את ישראל כשאשלינג בתוכה ,עם ׂשערה האדמוני
והגיטרה שלה ובגדיה הקלים ,הרטובים תמיד מהגשם .אני לוקח אותה
בדמיוני לקמפינג בכינרת ,לטיול בגליל ,לבית קפה תל אביבי .התמונות
נראות לא טבעיות במחשבותיי ,דומות לניסיון לעקור ורד ולשתול אותו
בתוך אבן ,להדליק אש באמצע סופת שלגים ,לגזור חתיכה מהים ולהניח
אותה באמצע המדבר.
הוא דוחק את כתפי בעדינות ואומר שוב" ,לך אליה".
אני הולך.
אשלינג פורטת באיטיות על הגיטרה ושרה את "חופי אמריקה" ,שיר
הפרידה שניגנה בדולין ,אחרי שרוח המקום עזבה את הפאב .אני חושב
שלא שמעתי אותה מנגנת אותו מאז .אני מתיישב לידה על סלע סמוך
ומחכה עד סוף השיר לפני שאני אומר" ,את יודעת ,אני בטוח שהם
יסלחו לך אם לא תנגני לילה אחד .ויש לנו מספיק אוכל".
"אני לא מנגנת רק בשבילם ",היא אומרת ,ומתחילה לנגן שיר
