Page 258 - 22322
P. 258
258רותם ברוכין|
נועדו רק לחברים ,או למשפחה ,או לנגנים הטובים ביותר בחדר — הם
כוללים את כל מי שהמוזיקה היא חלק מעולמו .אני נועץ מבט בכנר
הנוכחי ,גבר אירי בגיל העמידה ,אבל הוא מתעלם מאיתנו לחלוטין.
אני מתקשה להאמין שהוא וחבריו לא ראו אותנו .הם שרים שיר שאני
כבר מכיר היטב ,מבטיחים למאזין הסקרן שלעולם לא יראה יופי כמו
של רוזי מק'גאן ש ׂשערה חום כאגוז .אשלינג מביטה בהם ,ואני מתכווץ
כשאני מביט בכמיהה על פניה.
"יש לך משפחה ,אשלינג?"
היא מביטה בי ,מופתעת מהשאלה ,ובצדק .אני ומת'יו כל כך
מתורגלים שלא לדבר כמעט על החיים שהשארנו מאחור ,שאנחנו
עושים את זה גם איתה אפילו בלי לשים לב .שבועיים וחצי ,ואנחנו
בקושי יודעים עליה משהו.
היא נדה בראשה ,והכמיהה על פניה מתרככת לעצב" .אבא שלי
נפטר לפני כמה שנים .מאז זה רק אני".
יופי של הסחת דעת .לעזאזל איתי .היא אמרה "זה רק אני" באופן
פשוט ,עובדתי ,נטול רחמים עצמיים .במקום חמלה ,אני מרגיש רק
צביטה של פחד — על עצמי ,על אבא שלי ,העייף והזקן .כשהוא ימות,
אהיה גם אני לבד.
מת'יו ,עם אביו ואמו ,חמשת אחיו ומשפחה ענפה של דודים ודודות
וסבתות ,בהחלט נשמע מלא חמלה כשהוא שואל" ,ושום משפחה
אחרת?"
היא מחייכת" .אני לא לבד ,מת'יו".
"למרות שאת מבלה את החיים שלך בנדודים?"
"זו הדרך הכי טובה למצוא חברים".
"לבחורה יפה ",אני אומר בלי לחשוב.
אשלינג צוחקת" .לא אכפת להם איך אני נראית .הם לא מוגבלים
לגוף ארצי כמונו".
הבעתה משועשעת ,אבל היא מביטה בי כקוראת תיגר על הסובלנות
המזערית שלי לאמונות שלה .היא מצפה שאלעג לה כמו תמיד ,אבל
אני מתקשה לעשות זאת ,לא רק בגלל כובד המשקל של השיחה ,אלא
מכיוון שעדיין לא הצלחתי לפתור את החידה ,להוכיח שרוח עיר
ידידותית אחת ויחידה היא שדואגת לאשלינג ועוקבת אחריה לאן
