Page 269 - 22322
P. 269
שומרי הערים |269
"וגיי־בר!" אשלינג אומרת ומשרבבת אליו את שפתיה בהבעה
מוגזמת במכוון.
מת'יו מתעלם ממנה .אני צוחק ,אבל הרעיון כבר מכה שורשים
במחשבותיי" .אולי רק ביקור מהיר?"
"מה?!" מת'יו מביט בי במבט נבגד.
"מאטי ",אני אומר" .אנחנו מטיילים כבר שבועות בדרכים בוציות,
בקור ובגשם .אישית ,אני אשמח ליום אחד שבו נבלה במקומות סגורים
וחמים ,שלא לדבר על "...אני מחפש את המילה באנגלית" .מותרות —
כמו מדרכות .אולי אפילו אצליח לקלף חלק מהבוץ מהנעליים שלי".
מת'יו מצמצם את עיניו לעומתי ,ומעבר לזעף במבטו אני רואה את
אותה השאלה שמהדהדת במחשבותיי .האם אנחנו באמת רוצים למצוא
את עצמנו בחברתה החביבה מדי של רוח עיר חזקה ,כשאנחנו חושדים
שאשלינג מסוגלת לראות ולזכור אותן? עם זאת ,נראה שרוחות הערים
באירלנד מכבדות את פרטיותנו .דבלין לא הגיעה לפגוש אותנו עד
שקראנו לה ,ודולין באה בשביל אשלינג ,לא בשבילנו .ומזג האוויר
באמת איום ונורא כבר כמה ימים.
"יופי .ידעתי שזה יקרה ",מת'יו רוטן .הפנקייק שהוא משליך אליי
כמעט פוגע בפניי בדרך לצלחת שלי" .עכשיו אתה תמיד תהיה בצד
שלה!"
אני מחקה את ההבעה המגוחכת של אשלינג ,כולל שרבוב השפתיים.
היא עושה כמותי ,ושנינו מעפעפים בעינינו אל מת'יו ,שנשבר ומתחיל
לצחוק" .בסדר ,אבל אנחנו לא נשארים לישון בעיר".
גאלוויי קטנה בהרבה ושוממת בהרבה מדבלין .רעמים וברקים ממלאים
את השמים ,והאירים מצטנפים במעיליהם ובמטריותיהם מפני הגשם
וממהרים למחסה .אפילו בשבילם זה יותר מדי .אני מתוח עוד לפני
שאנחנו מתקרבים למרכז העיר ,מדמיין בעיני רוחי את תגובתה של
אשלינג כשגאלוויי תצוץ מתוך האוויר ותתחיל לדבר איתנו ,ומתחרט
ששיכנעתי את מת'יו להסכים .אני נדרך בציפייה לברכתה רבת־העוצמה
של רוח עיר חזקה ,מתכונן להעמיד פנים שהכול בסדר ,שאף מודעות
אינה פולשת אל תוך מחשבותיי ,שאף ישות שוחרת טוב של כוח טהור
אינה תופסת את נשמתי ומטלטלת אותה בברכת שלום חמה מדי .מת'יו
