Page 274 - 22322
P. 274
274רותם ברוכין|
ממנה ,כדי לראות שהיא בסוף כוחותיה .אשלינג מתנשמת ומנסה שוב
להשתחרר מאחיזתי ,אבל אני לא מרפה ממנה" .זה בסדר ",אני לוחש.
"היא תטפל בזה עכשיו".
"אבל "...ידה של אשלינג נותרת מושטת לעבר רוח העיר.
גאלוויי מסתובבת אל הנהר ,ידיה פתוחות ,הטבעות הכסופות על
אצבעותיה נוצצות .מפלס הנהר יורד בבת אחת ,כאילו מישהו פתח
חור ניקוז .הגדה נחשפת ,ובעקבותיה גם הגשר המוצף ,שאכן נראה
רעוע מאוד .בני הזוג יורדים מגג המכונית ,נושאים בידיהם את שני
הילדים הנותרים .הם פורצים בריצה לכיווננו .מת'יו מוריד את הילד
השלישי ,שרץ אל אמו ,ואני מרפה מאשלינג ,שרצה אל רוח העיר.
גאלוויי נשענת על אחת המכוניות בשיירה ,מתנשמת .ידה של אשלינג
כמעט נוגעת בכתפה ,ואז מישהו חוסם את דרכה.
שיימוס .נדרש לי רגע ארוך לזהות אותו ,בעיקר מפני שלא חשבתי
עליו כמעט בשבועיים שחלפו ,אבל גם כי הוא נראה נורא — מרוט,
עייף ,בגדיו מקומטים ,ספוג מים — דבלין הגנה עליו מהגשם כשנפגשנו,
אבל מן הסתם לגאלוויי אין כוחות להקצות לכך כרגע .אשלינג קופאת
במקומה ,בוהה בו .הוא אינו מביט בה כלל ,אלא מעביר את מבטו ממני
למת'יו ,וניכר שהוא רותח מזעם .פניו כמעט זהות בצבען ל ׂשערו" .איך
אתם מעיזים ",הוא בקושי מצליח לבטא את המילים" .איך אתם מעיזים
להשתמש בקריאה ,יורשים?"
הוא מבטא את המילה כאילו היא מגעילה אותו ,כאילו היינו
יבחושים" .מה ציפית שנעשה?" אני מצביע לעבר הנהר" .ניתן להצפה
הזאת לקחת חיי אדם?"
"אנחנו מטפלים בהצפות כאן כבר ארבעים ושמונה שעות!" שיימוס
מחווה בידו לעבר גאלוויי .המבטא שלו כל כך כבד עכשיו ,שאני
בקושי מצליח להבין אותו" .מה אתם עשיתם? ראיתם איזו הצפה קטנה
והחלטתם לשחק בשומרים?"
למרות הקור הבלתי נסבל ,כל גופי בוער בכעס .לשמאלי מת'יו
זועם כפי שלא ראיתי אותו מעולם" .הצפה קטנה?!" הוא צועק" .אנשים
עמדו למות!"
"אנשים עומדים למות ברגע זה ממש בכל רחבי העיר!" שיימוס
צועק בחזרה.
