Page 302 - 22322
P. 302
302רותם ברוכין|
לפחות שומעת" .אשלינג היא שומרת ערים! אנחנו חושבים שהיא
היורשת —"
יש לי שומר ערים!
התשובה מהדהדת בראשי ,מכאיבה .אשלינג מתנשפת ,מכסה לשווא
את אוזניה.
מת'יו שולף מצווארון חולצתו את הבקבוקון עם פתית השלג הקפוא
של ילונייף .אני תופס את ידו ,אבל מביט באשלינג" .לא ,מת'יו .אל
תבזבז הגנות .אין לנו מספיק כדי לברוח מכאן .אשלינג ,דברי איתה!"
אשלינג צועדת לפנים ,אימה בעיניה .אני יודע איך היא מרגישה.
הגבתי כמוה בפעם הראשונה שראיתי דוגמה לעוצמתה האמיתית של
רוח עיר — וזו היתה רוח עיר ידידותית ,מארצי שלי.
אשלינג אומרת כמה מילים בשפה האירית .לרגע נראה כאילו הברד
שוכך ,מאזין לה.
לא!
הדהוד התשובה של קילקני חזק כל כך ,שכיפת החום של באר שבע
מתפקעת כמו בועת סבון ,והברד מיד מכה בנו שוב ,מכאיב .הקרקע
מתבקעת במקומות נוספים ,מפרידה בינינו .אשלינג צורחת .אני קורא
בשמה ,מנסה לשווא להגיע אליה .מת'יו משליך הגנה כלשהי ,אבל
אני לא יודע אם הוא מספיק לקרוא בשמה — קירות אבן מקיפים אותו,
מסתירים אותו מעינינו .צינורות מתכת כבדים וחזקים נכרכים סביבי,
מרימים אותי מהקרקע ,מושכים את זרועותיי בכוח לצדדים ,מצמידים
את רגליי יחד .הכנסיות .הצלוב .זוועה טהורה מציפה אותי .היא בטח
חושבת שזה מוות ראוי ליהודי .הצינורות נכרכים סביב מפרקי הידיים
שלי לוחצים ,מושכים ,ואני לא מסוגל עוד לחשוב על דבר מלבד כאב.
מבטי פוגש במבטה של אשלינג .הקירות סוגרים גם עליה ,ומשהו
מתנשא מעליה ,משהו אפל שאני לא באמת מסוגל לראות .האימה
מרוקנת את עיניה מכל רגש אחר ,אבל היא ממשיכה להביט בי .ידיה
אוחזות בקמעות שעל צווארה ושפתיה ממלמלות ,ואני מקווה ,כנגד כל
האמונה שלי ,שהשי אמיתיים ,שהאלות שלה אמיתיות ,שיצורי הקסם
שלה מאזינים לה ויצילו אותה ,לפחות אותה ...אני שומע צרחה ארוכה,
מהדהדת ,ומבין בדיעבד שהיא בוקעת מבין שפתיי .העולם מתחיל
להתערפל ,ואני מקבל את אובדן ההכרה המתקרב בהכרת תודה .פניה
