Page 304 - 22322
P. 304
אורנג'דה של טמפו – 5
ימית ,סיני2017 ,
פרסות הסוסים של ספרטה בקושי נוגעות בקרקע .היא תגיע ליעדה
בתוך דקות ספורות .אני יכול להשתמש בהגנה כדי להשיג אותה ,אבל
בהתחשב בכל מה שראיתי היום ,אני מאמין שאזדקק לכל ההגנות
שנותרו לי.
אני מסתובב ורץ בחזרה אל הרכב ,מתניע בידיים רועדות ולוחץ
על דוושת הגז בכל הכוח .גלגלי הג'יפ נאבקים לטפס במעלה הגבעה.
להפתעתי ,הסוסים של ספרטה לא מהירים בהרבה מהרכב שלי ,ואני
מגיע רק כמה דקות אחריה .היא מדהירה את סוסיה בין מוטות הברזל,
שנעלמים ומופיעים שוב לאחר שהמרכבה חולפת דרכם.
"ספרטה!" אני צורח" .חכי!״
היא עוצרת — לא כי היא מקשיבה לי ,אלא כי המרכבה כבר סבבה
את האנדרטה כולה .ספרטה יורדת ממנה ,מתוסכלת ,והשוט בידיה
הופך שוב לקלשון .המרכבה והסוסים נעלמים" .צא והילחם בי ,מוג
לב!" היא צועקת.
קין מופיע — לא מולה ,אלא מולי .אני מועד לאחור ,כמעט נופל.
ספרטה נמצאת בינינו מיד ,שרירי גבה נדרכים דרך רצועות השריון.
אני מציץ בקין מעבר לכתפה .הוא לא נראה כמו הגבר המוצק שפגשתי
בחוף ,אבל גם לא כמו האיש הקשיש שחמק מאיתנו במים .הוא נראה
כבן שבעים ,מבוגר מספיק כדי שספרטה תוכל לנעוץ את אגרופה
בצלעות בית החזה שלו ולעקור את לבו .אני לא נופל באשליה הפעם.
בקצות מחשבותיי עדיין צורבים הרצונות שלו — להרוס את תל אביב,
להרוס הכול ,להשתחרר לחופשי ממנה ,מכולן .הרצונות האלו כמעט
השתלטו עליי כשהעביר לי אותם .חשבתי שניצחתי אותם ,אבל הם
עדיין שם ,עדיין מאיימים עליי.
"יונתן ",הוא אומר ,שוב במלרע" ,אני מודה לך על שעצרת את
חמומת המוח".
