Page 309 - 22322
P. 309
שומרי הערים |309
אני מגלגל עיניים ,אף על פי שכל מילה שלו פוגעת במטרתה.
ספרטה הזהירה אותי" .אני שומר .התפקיד שלי —"
"בדיוק ",הוא קוטע אותי" .החובה המקודשת ,זו שחונכת לתוכה
מרגע שנולדת ,זו שאתה מרגיש בכל רגע כשאתה בישראל ,ובכל רגע
כשאתה מחוץ לה .אין לך ברירה ,וגם להן לא .הן זקוקות לך .ובכל
זאת ,חלק בתוכך עדיין לא נכנע לכבילה .זו הסיבה שבחרתי בך .אתה
עדיין חולם על חופש ,על מקומות אחרים .אתה עדיין מתמרד בתוכך
כנגד הצורך להביא ילדים לעולם רק כי אתה מוכרח ,כמו אבא שלך
ואביו לפניו".
אני בוהה בו ,עורי נעשה חידודין־חידודין .איך הוא יודע ,לעזאזל?
"אפילו עכשיו ,כשיצאת מארצך ,אתה מרגיש שהשתחררת מכלאך,
ומתכחש להרגשה הזאת ",הוא משתהה ,מניח למילים לחלחל" .אתה
רוצה להשתחרר .אתה רוצה לחיות .אבל זה לא רק אתה ,יונתן .זה מה
שאתה לא יודע ,שהן לא מבינות .כל בני האדם נרדמים וחולמים על
מקומות אחרים .איש מכם אינו שמח לקום בכל בוקר באותה מיטה,
באותו מקום .כולכם מביטים אל האופק ותוהים למה גבול מפריד
ביניכם ובינו .כולכם חולמים לנדוד".
אני מכריח את עצמי לנשום ,לחפש את הרמזים החבויים שאני
משוכנע שמתחבאים מתחת למילים .הוא רוצה משהו .אחרת לא
היה מביא אותי לכאן .אחרת לא הייתי חי עדיין" .נדודים הם העונש
שאלוהים נתן לך ,לא?"
הוא צוחק" .זו מלכודת .אתה אתיאיסט .אם אומר לך שהאלוהים
קיים ,תוכל לכפור בדבריי .אם יש בתוכך חלק שמאמין ,תראה בדבריי
חילול קודש ובכל מקרה לא תאמין לי .זה מורכב יותר ממה שנדמה לך,
ואם זה מנחם אותך ,גם אני לא יודע את התשובה באופן מוחלט .אבל
עליך לדעת שהספרים העתיקים של עמך משקרים — הגלות והנדודים
לא היו העונש האמיתי .גיליתי זאת כשהתמרדתי כנגד העונש והכיתי
שורשים".
"חנוך ",אני אומר.
הוא מהנהן" .עיר של טיט ואבן .מקום שממנו איש לא יגרש
אותי .במו ידיי בניתי אותה ,ובכך כבלתי אליה את עצמי ,את ילדיי
ואת הדורות הבאים .כולכם קוללתם בכבילה שלי ,יונתן ".הוא מביט
