Page 305 - 22322
P. 305
שומרי הערים |305
"בפעם הבאה לא אעצור אותה ,קין".
גבותיו מתרוממות קלות כשאני משתמש בשמו האמיתי ,והוא
מחייך" .כל הכבוד .לא ציפיתי שתבין לבדך .סדום עזרה לך ,אני מניח?
הייתי צריך להיפטר ממנה לפני שנים".
השיער על עורפי סומר" .מספיק ,שרץ ",ספרטה אומרת" .בחר את
הנשק שלך ולבש צורה אחרת אם אתה מעוניין להגן על עצמך מפניי".
"ספרטה ",אני אומר" .הבטחת .קודם יפו".
קין מתעלם ממנה ,מביט דרכה כאילו היתה אוויר" .ברכות על
שומרת הראש החדשה שלך ",הוא אומר ,חיוך על שפתיו" .לא תזדקק
לה כדי להתגונן מפניי .איני מתכנן לפגוע בך".
"רק בערים שלי ",אני לוחש.
העיניים התכולות הבהירות אינן קרות עוד .הן נוצצות ,כמעט
מחייכות" .הן שלך?" הוא שואל" .או שאתה שלהן?"
אני לא בולע את הפיתיון .ספרטה אולי ציפתה ללחום בו בחרבה ,אבל
לי ברור שקין מעוניין בקרב אחר" .מה דעתך על ימית?" הוא ממשיך.
"עשיתי איתה עבודה יפה מאוד .אפילו אביך לא היה מבחין בהבדל".
אני מהדק את שפתיי .האזכור של אבא תוכנן היטב ,כמובן .כל
מילה מחושבת ,מונחת במקומה כדי לערער אותי" .אשליה".
"לא .חלום .אתה יודע מה ההבדל?" הוא מחכה ,אבל אני לא עונה.
"חלום ניתן להגשמה ,יוני".
יוני .קולה של ימית ,אמא שלי ,קורא לי בזיכרוני .קולו של אבא
שלי ,צוחק ,נוזף — לא מנומס להשתמש בקריאה על אמא ,יוני ,ומניף
את האופניים שלי על כתפיו —
"שומר ",ספרטה מזהירה ,קולה חד .היא פסעה אחורה כדי שתוכל
להביט בשנינו ,והעיניים המביטות בי ,שחורות־כהות וקרות .אני מנער
את ראשי .עוד אשליות .זה צריך להיגמר ,מהר ,לפני שהוא יצליח
להשפיע עליי.
ספרטה מגיעה כנראה לאותה מסקנה .היא מסתובבת בחזרה ומכוונת
את הקלשון אל גרונו.
"תן לנו את הילדה ,שרץ ",היא לוחשת.
הוא אינו מוטרד מהקלשון .עיניו הבהירות עדיין נחות עליי" .זה כל
מה שאתה רוצה? אחרי כל מה שהראיתי לך?"
