Page 310 - 22322
P. 310
310רותם ברוכין|
בי בעיניו התכולות הבהירות" .אין לכם מושג כמה חופשיים הייתם
פעם ,כמה גדול השעבוד שלכם .והכבילה הלכה והתחזקה מדור לדור.
אני יכולתי לנער מעליי את הכבלים ,אבל אתה — דורות של קשרים
ושלשלות מחברים אותך לאדמה הזאת .את חלקם אפילו יצרת בעצמך.
אתה קשור לימית ,לעין סהר ,לתל אביב .ולמרות כל אלו ,אתה חולם
על מקומות אחרים".
חלום ניתן להגשמה ,הוא אמר קודם .אני מחייך במרירות" .מדהים.
שיכנעת אותי .אני נוטש את החובה שלי ומצטרף אליך".
הוא צוחק" .לא ציפיתי שתשתכנע ,וגם לא שתבין מיד .גם כשתהיה
הרחק מהמדינה שלך ,הרחק מההשפעה שלהן ,הרחק מהכבילה ,יחלוף
זמן רב לפני שתצליח לשבור את השלשלות .אבל לא תהיה לבדך .אני
אעזור לך".
אני בוהה בו ,קפוא" .אתה לא יכול לעשות את זה .רוחות הערים —
הן יסבלו בלי שומר .חלקן ימותו .בני האדם —"
"הם יסתגלו ",הוא אומר" .זה לא יהיה קל .עיניים המורגלות בחשכה
יכאבו כשייפקחו לאור השמש .אבל הן יראו בסופו של דבר ,יונתן.
לאורך ההיסטוריה בני האדם כתבו יותר שירי נדודים משירי אהבה".
הרכב שלי מתקרב ,נע מעצמו לעברנו .הספסל מרפה ממני ,וקין
זורק אותי ללא גינונים אל המושב שליד הנהג .חגורת הבטיחות נסגרת
מעצמה ,וכשאני נאבק היא מתהדקת סביב ידיי ,כובלת אותן .קין
מתיישב במושב הנהג ומביט בי .הוא נאנח ומחליק יד על ראשי ,מחווה
רכה ,כמעט אוהבת ,ולרגע עיניו הן עיני אבי .אני נאחז בזעם שלי ומנער
את האשליה" .ושאר השומרים? אף אחד מהם לא יצטרף אליך מרצון.
אתה מתכוון לחטוף את כולנו?"
"אתה תופתע ".הוא מחייך ואוחז בהגה .המכונית מזנקת במורד
הגבעה" .אבל לא ,לא כולם יצליחו להשתחרר".
"ואז מה? תהרוג אותם?"
"אני מקווה שלא ",הוא אומר בשלווה" .אני מאמין שרובם יהיו
כנים עם עצמם ויסכימו להקשיב להיגיון ,כפי שיקרה לך לאחר תקופת
ההסתגלות המתבקשת .אבל אני מניח שאיאלץ להרוג כמה מהם .לצערי
הרב ,זה קל יותר מאשר להרוס את הרוחות ,ויעיל בהרבה".
אני קופא .אשלינג .מת'יו .עשרות אחרים .מאות .לא .לא .תהום
