Page 311 - 22322
P. 311
שומרי הערים |311
הייאוש בתוכי מעמיקה ,והראש שלי מסתחרר" .אתה מדבר על הרס
התרבות האנושית .על הרס המקומות ,על הרס הלאומיות —"
"למה זה חריג כל כך בעיניך?" קין שואל" .ג'ון לנון דיבר על דברים
דומים ,והוא לא היה הראשון שביקש מאחרים לדמיין חיים בלי מדינות,
בלי גבולות .לאורך כל ההיסטוריה אנשים חכמים הבינו שמדינות
ולאומים הם הסיבה לכל המלחמות ,הסיבה שבני האדם הורגים אלו את
אלו .והם צודקים ,יונתן .אני יודע .חייתי את ההיסטוריה כולה".
הוא מפנה את הרכב מהאנדרטה בחזרה לכיוון מרכז ימית ,ואני
שוכח לרגע מהשיחה" .לאן אתה לוקח אותי?"
הוא מגחך" .ציפית למסע דרך הים? אני לא מוכן להסתכן בנחת
זרוען הארוכה של ערי החוף והנמל שלך ,גם אם הן לא אמורות להיות
מסוגלות להגיע אלינו במרחק כזה .ניסע לקהיר ,ושם נעלה על מטוס".
אני עוצם את עיניי ,מנסה לקרוא ליפו ,לימית ,לספרטה ,לערים
סביבי שאיני יודע את שמן אפילו.
הוא צוחק" .יפו לא שומעת אותך .היא חלק ממני עכשיו .ככל
שנתרחק ,אפילו ההד הקלוש שלה יתפוגג ,ולא יזכור עוד לאן היא
שייכת .יום אחד אלמד אותך לעשות את זה".
אני מתחלחל מהמחשבה ,אבל שמץ של תקווה נואשת עולה בתוך
הייאוש .הד קלוש ,הוא אמר ,ובכל זאת שמע שניסיתי לקרוא לה .רוח
עיר אף פעם לא מתה ,הוא אמר.
אני מתחיל לשחרר את ידיי הלכודות בזהירות רבה .קין מתרכז
בדרך ,ולא מביט בי עוד .הוא נוסע במורד הגבעה לאורך שביל העפר
שבאתי ממנו .אני מחכה עד הרגע שבו הוא פונה אל תוך ימית ,כשהים
בגבנו ,ותולש בבת אחת את ידי השרוטה והמדממת מחגורת הבטיחות.
קין מביט בי ,אבל אני כבר מושיט יד אל כיסי ,מתפלל לכל אל או אלה
שמעולם לא האמנתי בהם — ונענה .שקיק פולי הקפה של אביב עדיין
שם.
"תל אביב!" אני צורח ומשליך את השקיק מהחלון ,לכיוון הים
מאחורינו.
קין מביט בי ,משועשע" .אתה באמת חושב ש —"
שאון נשמע מאחורינו ,רעם שאני מזהה כגלים גבוהים גועשים אל
החוף .קין מסתובב כשהצל נופל עלינו ,אבל הוא מאחר את המועד .הגל
