Page 307 - 22322
P. 307
שומרי הערים |307
ידיה עדיין נחות על הקלשון כשקין מושך אותו מתוך בטנו .דם פורץ
מהפצעים ,אבל הם נסגרים מיד .ספרטה נאבקת על השליטה בנשקה.
קין מחייך אליה" .כשהיה בידייך חצי מעוצמתה של תל אביב־יפו,
יכולת לעמוד מולי .אבל ויתרת על הכוח .כאן ,במקום שלי ,את חלשה
ממני".
למה הוא מתכוון ,במקום שלו? הוא לא רוח עיר .אבל אני לא משלים
את המחשבה ,ואנחנו כבר מוקפים בחיילי ובחיילות הנח"ל במדים
מיושנים .הם מכוונים את העוזי שלהם אל ספרטה ,ואני שומע נקישה
כמעט אחידה כשהרובים נדרכים כולם" .נשק חם .המצאה מופלאה של
בני אדם שנכבלו לרעיון של נאמנות עד המוות לאדמתם".
"ספרטה ,אל —" אני מזהיר ,אבל היא כבר תוקפת.
זה לא קרב אבוד מראש כפי שחששתי ,כפי שהוא ציפה .ספרטה
אינה חסרת אונים מול נשק מודרני .כמה מהכדורים נהדפים מהשריון
שלה ,אחרים פוגעים ,אבל היא ממשיכה לנוע ,מהירה כברק .מרכבת
הסוסים שלה מופיעה ,והיא מזנקת לתוכה .מולה מתחילים להתאסף
טנקים ,מכונות ירייה ומקלעים כבדים .אני צועק את שמה ,אבל קבוצת
מתפללים מופיעה בינינו ,מונעת מקולי להגיע אליה .תיק ההגנות נקרע
מעליי ,החבל שספרטה נתנה לי שורט את עורי .אני צועק ,יותר בבהלה
מאשר בכאב" .אז אלו הן הגנות ",קין אומר ,מביט אל תוך התיק.
"תמצית של עיר בתוך קמעות מזעריים .מרתק .כאילו לא שלטו בכם
מספיק ,הן מסוגלות לעקוב אחריכם עכשיו למדינות אחרות".
בנו של קין אולי היה שומר הערים הראשון .אבל אני משוכנע למדי
שהוא עצמו מעולם לא קיבל הגנה במתנה מרוח עיר" .רעיון מופלא
ואכזרי ,לאפשר ליורשים לנדוד ,לראות את העולם לפני שהם נכבלים
לאדמתם .זה רק עושה את זה קשה יותר ,נכון? לראות כמה יש מחוץ
לגבולות שלך ,כמה אתה מפסיד?"
אני מושיט יד לחטוף את התיק .הוא משליך אותו מעבר לגבו .אני
רץ אליו ,אך מול עיניי האדמה עצמה נפתחת ובולעת את התיק .אני
צונח על ברכיי ,מחפש באצבעותיי בחול .התיק נעלם .תחושת האובדן
המרה מלווה בידיעה הברורה שהפסדתי .זה נגמר .ההגנות היו הסיכוי
היחיד שלי .אילו רק הייתי מוצא את יפו ,מצליח לשחרר אותה לחופשי,
אילו היתה מוצאת את דרכה חזרה בלעדיי ...אני מביט אחורה בייאוש.
